|
מאמרי משפט
דיני חוזים א'
חופש החוזים התחיל כעיקרון מדיני, הפך לעיקרון כלכלי ומאוחר יותר
הפך לרעיון משפטי. זה התחיל מג'ון לוק שראה את היחסים בין
האזרח לשלטון כיחסים המבוססים על הסכמה: העם, הריבון מסכים שיהיה
לו שליט וזה הרעיון הבסיסי והמרכזי של הדמוקרטיה. כל נושא הכלכלה
המודרנית מבוסס על חופש ואי התערבות וזה רעיון מדיני, פילוסופי
שהפך לכלכלי. כרעיון משפטי הוא היה קיים בחברה במאה ה–
19 ובא לידי גיבוש משפטי
בפ"ד פריינטיג נ'
סימפסון
(פ"ד אנגלי) שנכתב על ידי הלורד ג'סל שהיה משפטן דגול ושינה
מסורת של שנים רבות במשפט האנגלי והוא הכניס שינויים וחידושים רבים
ל
–
COMMEN LAW
במאה ה–
19.
עובדות פסק הדין:
בין סימפסון לבין בית הדפוס היה הסכם שכלל תנאי קשה ומקפח ועלתה
הטענה שיש לבטלו בשל היותו נוגד את תקנת הציבור. לורד ג'סל דחה את
הטענה בנימוק: אם יש עקרון גדול של תקנת הציבור, שהוא לא פחות חשוב
מכל כלל אחר, הרי שהוא אומר
–
שחוזים בין אנשים שנעשו מתוך הסכמה, יינתן להם מלוא התוקף בבית
המשפט, ובמילים אחרות
–
העיקרון הגדול ביותר של תקנת הציבור הוא
–
חופש החוזים: אנשים הסכימו ביניהם, ולכן יש לתת לכך את מלוא התוקף.
הכלל גובש בפ"ד זה, אך הוא היה קיים גם קודם והיו לו גם מאפיינים
קיצוניים יותר, לדוגמא: עם המהפכה התעשייתית באנגליה, הוגדלה במידה
ניכרת כריית הפחם במכרות, ואז החלו להעסיק ילדים קטנים, כדי
שייכנסו למחילות הקטנות ויוציאו את הפחם, תמורת כיכר לחם ומקום
לינה והכל בטענה ל
–
חופש החוזים. בתחילת המאה ה- 19 התערב הפרלמנט האנגלי וקבע שעות
וגיל עבודה, אך זהו מקרה קיצוני ובדרך כלל הפרלמנט לא התערב. בשנת
1930 יצא
פ"ד טומפסון נ' לונדון
–
גב' טומפסון ירדה מרכבת ובמקום למדרכה היא נפלה לתוך בור ושברה את
רגלה. חברת הרכבות אמרה שבחוזה יש סעיף שמפנה ללוח המודעות ובלוח
המודעות יש הפניה נוספת לספר התקנות שבו יש תקנה שאומרת שהחברה
אינה אחראית על נזקי גוף, ולכן טענותיה נדחו ופטרו את חברת הרכבות,
למרות שאותה גברת כמעט ולא הייתה יכולה להגיע אל התקנה הנ"ל. מכאן
ניתן לראות שעיקרון חופש החוזים שלט ללא עוררין. גם כאשר מדינת ניו
ג'רסי העבירה חוק שהגביל את שעות העבודה ל–
12 שעות ביום, החוק נפסל כחוק שנוגד את החוקה, כיוון שהחוקה מעגנת
את עיקרון חופש החוזים, וזה מראה על הניצול לרעה של חופש החוזים,
בעיקר משום שהחופש הוא לא חופש אמיתי.
|
|
