מאמרי משפט

דיני נזיקין

הגדרת הנזיקין

מקומם של דיני הנזיקין במערכת המשפט

מטרות דיני הנזיקין

הפרת חובה חקוקה – סעיף 63

רשלנות – סעיפים 35 ו- 36

תקיפה – סעיף 23

הסגת גבול במקרקעין – סעיף 29

מטרדים – סעיפים 42 – 18

גרם הפרת חוזה – סעיף 62

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק אחריות למוצרים פגומים

חוק איסור לשון הרע 

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 כולל בתוכו הן את האספקטים האזרחיים של פרסום לשון הרע, והן את האספקטים הפליליים של נושא זה. לפני שנת 1965, היו הוראות החוק פזורות בפקודת הנזיקין מחד, ובפקודת החוק הפלילי מאידך. הסיבה לכך הייתה שהוראות שונות היו נכונות הן לעניין האיסור הפלילי והן לעניין האחריות הנזיקית, במיוחד הוראות החוק הנוגעות להגנות. בכל זאת ישנם מספר הבדלים בין העבירה הפלילית לעוולה הנזיקית: בעבירה הפלילית, יש צורך שהפרסום יגיע ליד שני אנשים או יותר זולת הנפגע (סעיף 6 לחוק) ואילו בעוולה הנזיקית, די בכך שהפרסום יגיע לידי אדם אחד זולת הנפגע (סעיף 7): בעבירה הפלילית על התביעה להוכיח, כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בנפגע, ואילו בעוולה הנזיקית אין חשיבות למחשבה הפלילית של הפוגע. כאשר מתקיימים יסודות העבירה הפלילית, ניתן לתבוע הן במשפט אזרחי והן במשפט פלילי. סעיף 24 מוסיף על כך: "במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן". עד לחקיקת החוק, לא ניתן היה לפי דיני הראיות, להסתמך על פס"ד פלילי במסגרת הליך אזרחי. הסיבה העיקרית לכך היא השוני בין התובעים במשפט הפלילי (המדינה) ובמשפט האזרחי (הנפגע). אלא שבינתיים נתקבל תיקון לפקודת הראיות [נוסח חדש] וסעיף 42א (א) קובע: "הממצאים והמסקנות של פסקי דין חלוט במשפט פלילי ומרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם…" יש הבדל בין סעיף 42א (א) לבין סעיף 24 לחוק, שכן כאשר מדובר בזיכוי, עדיין מאפשר חוק איסור לשון הרע, להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הפלילי.

מהי לשון הרע?

מי יכול לתבוע?

ההגנות

סעיף 13 – פרסומים מותרים

 סעיף 14 – אמת בפרסום

סעיף 15 – הגנת תום לב

הוראות נוספות בחוק

הסעדים 

הסעד העיקרי במקרה של פרסום לשון הרע, הוא סעד הפיצויים. המדיניות כיום היא של הגדלת סכומי הפיצויים. בפס"ד פלוני נ' אלמוני, לדוגמה, חויב הכתב הנתבע בתשלום 500,000 ש"ח, בפס"ד נוף נ' אבנרי הגדיר בית המשפט את מטרות הפיצויים. הראשונה היא לתת לנפגע את התחושה המגיעה לו, שאכן זכותו לשם טוב נפגעה. השנייה היא להרתיע מאנשים לפגוע בשמו הטוב של האדם. גם בפס"ד קליש נ' גנות טען בית המשפט, שראוי שהפיצוי יגרום לריסון היד הפזיזה ויעודד כובד ראש ודאגה לאמיתותן של עובדות המתפרסמות ברבים, כך טען בית המשפט ופסק סכום פיצויים של 100,000 ש"ח. 

אם ביהמ"ש קבע, שבוצעה עוולה של פרסום לשון הרע, יכול בית המשפט לאסור על המשך הפרסום, לפי בקשתם התובע. בשאלה היא האם ניתן לבקש צו מראש, כדי למנוע פרסום עתידי שיש בו לשון ברע. בית המשפט דן בשאלה זאת בפס"ד אבנרי נ' שפירא ניסה למנוע פרסומו של הספר "הגביר" , ובית המשפט המחוזי הוציא צו איסור פרסום. השופט ברק בערעור של אבנרי בעליון בחן את הגישות השונות הקיימות. מחד קיימת הגישה האמריקאית, אשר אינה מאפשרת כלל איסור פרסום – לא מראש ולא בדיעבד. מאידך קיימת הגישה האנגלית, המאפשרת הוצאת צו מניעה במקרים מסוימים, לאחר שהוכח כי הייתה עוולה של לשון הרע. דהיינו, גם לפי הגישה האנגלית, נמנע בית המשפט מלתת צו בשלב שלפני דיון לגופו של עניין בפרסום. השופט ברק קבע, שכל זמן שלא נקבעה אחריותו של המפרסם, אין להגביל את חופש הביטוי בדרך של הוצאת צו, ובלבד שלנתבע יש טענה שאינה טענת סרק, דהיינו שהנתבע יכול להגן על הפרסום. על בית המשפט לפיכך לבדוק על פניו, האם לאדם שעומד להיפגע, ובכך דחה בית המשפט את עמדת בית המשפט המחוזי. התוצאה של בית המשפט העליון הייתה הרחבה ההגנה על חופש הביטוי, על חשבון שמו הטוב של האדם.

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981

קשר סיבתי - סעיף 64

ריחוק הנזק – סעיף 76 (1)

סיבות אחדות לנזק

פיצויים

השפעתן של הטבות על שיעור הפיצויים