עורכי דין

פסקי דין בנושא חוק איסור לשון הרע

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט

בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 4331/07

בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש

המערער: אביעד ויסולי

נגד

המשיבים: 1. עמרם מצנע
2. פאר לי שחר
3. איילה חסון-נשר
4. יולי אופק
5. רשות השידור

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה
(כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) מיום 15.4.2007
שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 1798/03

בשם המערער: בעצמו
בשם המשיב 1: עו"ד יאיר אבני; עו"ד לימור פורר
בשם
המשיבים 2-5: עו"ד ד"ר חיה זנדברג

פסק-דין

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) מיום 15.4.2007, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 1798/03.
1. בין הצדדים מתנהלת תביעת לשון הרע שהגיש המערער כנגד המשיבים. ביום 28.6.2006 הגיש המערער בקשה לתיקון פרוטוקול דיון שהתקיים ביום 22.6.2006 ולעיון מחודש בבקשה להקלטת הדיונים. בקשת המערער נדחתה בהחלטה מיום 10.9.2006. מאחר והמערער סבר כי נושא הקלטת הדיונים הינו החלטה מינהלית ולא שיפוטית הוא עתר כנגדה לבג"ץ (בג"ץ 2896/07). העתירה נדחתה על הסף, בהחלטה מיום 1.4.2007, כאשר בית המשפט התייחס בהחלטתו גם לדחיית הבקשה לתיקון הפרוטוקול. הטעם העיקרי לדחיית העתירה היה קיומו של סעד חלופי. נקבע כי היה על המערער לפנות בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006, ומשלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו. טעם משני לדחיית העתירה היה השיהוי בהגשתה, לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור. ביום 11.4.2007 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשה להקלטה רשמית של הדיונים בתיק, לרישום פרוטוקול ללא מחיקות, ולזימון עדים. בין היתר, ביקש המערער לזמן את השופטת, וזאת במסגרת נסיונו להוכיח גרסתו לדברים שלא נרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006. בית המשפט, בהחלטה מיום 12.4.2007, דחה חלק מהבקשה וקבע כי יתר הבקשה תידון ביום 15.4.2007. בראשית הדיון, ביום 15.4.2007, הגיש המערער לבית המשפט בקשת פסלות. את בקשתו סמך המערער על הטענה שלשופטת עניין אישי ממשי בבקשתו מיום 11.4.2007, ובתוצאות ההליך. לטענת המערער, מאחר וחלקים מעדותו לא נרשמו בפרוטוקול ו/או הושמטו ממנו, והשופטת דחתה את גרסתו לגביהם, עליו להוכיחם עתה באמצעות עדים. לצורך כך, ביקש לזמן את מי שנכחו באולם ביום 22.6.2006, ובכללם השופטת. נטען כי עדותה של השופטת הכרחית להליך, מאחר וכל הצדדים שהתייחסו לדברים, גרסו אחרת ממנה. בנסיבות אלה, טען המערער, הפסילה היא אוטומטית, מכוח כללי הצדק הטבעי, האוסרים על איש ציבור להימצא בניגוד עניינים. עוד נטען כי התנהלות התיק מאז תחילת ההוכחות נעשתה תוך סטיות בולטות מסדרי הדין, חריגות מכללי הצדק הטבעי ועיוות מראית פני הצדק. במצב זה הפכה השופטת עצמה לצד אדברסרי למערער, ומכאן שיש לה עניין אישי המחייב פסילתה מלשבת בדין. המשיבים התנגדו לבקשה.
2. בית המשפט, בהחלטה מיום 15.4.2007, דחה את בקשת הפסלות. נקבע כי משלא הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 10.9.2006, הפכה החלטה זו חלוטה. משכך, הבקשה לזמן את בית המשפט לעדות בעניין תיקון הפרוטוקול אין בה ולא כלום, ובוודאי שהיא אינה הופכת את בית המשפט לצד לתיק או למי שמעוניין בתוצאות המשפט. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו צד לתיק, אף לא לכאורה ואף לא באופן תיאורטי ואין לו כל עניין, מכל סוג שהוא, בתוצאות המשפט, מעבר לעניין שיש לכל שופט, לעשות משפט. אשר לחוסר המהימנות אשר לטענת המערער ייחס לו בית המשפט בהחלטה מיום 10.9.2006, צוין כי אמנם נקבע בהחלטה האמורה כי המערער לא דייק בציטוט אשר ציטט לגבי הדברים שאמר באולם, אולם לא היתה בכך כל כוונה לייחס למערער חוסר מהימנות. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. בערעור חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות ומוסיף, כי הנימוק העומד ביסוד ההחלטה בבקשת הפסלות מוטעה: החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006 היא החלטת ביניים. לכן יכול היה המערער להגיש



עליה בקשת רשות ערעור. משלא עשה כן, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין. מעבר לכך, רשאי בעל דין לבקש את תיקון הפרוטוקול בכל עת. לפיכך, המסקנה לפיה ההחלטה מיום 10.9.2006 חלוטה, מוטעית מיסודה. די בכך, לטענת המערער, כדי לבטל את החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות, או לכל הפחות להחזיר אליו את הדיון. המערער חוזר וטוען כי לשופטת עניין אישי ברור בתוצאות הדיון בבקשת המערער לזמנה לעדות. לטענתו, השאלה העומדת על הפרק היא מי השופט אשר ישב בדין לגבי אותה בקשה. במקרה הנוכחי, טוען המערער, השופטת כבר קבעה עמדתה בנושא, וישנו חשש שהעדים שיזומנו להעיד יהססו או ימנעו מלהעיד כי גרסתה לחלק החסר בפרוטוקול היא מוטעית, במידה והשופטת היא שתידון בבקשה. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הערעור, כאשר לטענתם ספק אם בכלל ניתן לחקור את השופטת על דוכן העדים בשל דבר הקשור בתפקידה השיפוטי.
3. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. עיקרה של הבקשה נסוב על הטענה לפיה הפך בית המשפט להיות צד לדיון משהתבקש להעיד לעניין תיקון פרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006, ולכן יש לו היום עניין אישי בהליך ובתוצאותיו, באופן היוצר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. על פי הכללים שנקבעו ברע"א 3202/03 מדינת ישראל נ' יוסף (לא פורסם, 4.3.2004), שופט לא ייחקר כעד על דוכן העדים על דבר הקשור בתפקידו השיפוטי. במקרה הנוכחי, מבקש המערער לזמן את השופטת לעדות, לצורך הוכחת גרסתו בעניין פרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006, לאמור העדת השופטת מתבקשת על דבר הקשור בתפקידה השיפוטי. לאור ההלכה שנקבעה ברע"א 3202/03, ומהנימוקים שפורטו שם בהרחבה, לא תותר העדה שכזו. את השגותיו על החלטת בית המשפט בבקשה לתיקון הפרוטוקול היה על המערער להעלות בהליכי ערעור על פי סדרי הדין, בהם דנה ערכאת הערעור ולא היה מקום לשוב ולפנות לשופטת ואף לא לזמנה לעדות. לא נעלם מעיני כי במקרה הנוכחי חלף לפני זמן רב המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006. ואולם, כפי שצוין בהחלטה בבג"ץ 2896/07, אין למערער אלא להלין על עצמו בעניין זה, ואין לאפשר לו לעקוף את תוצאות מחדליו באמצעות הליכי פסלות.
4. אשר ליתר טענותיו של המערער בעניין הפגמים שנפלו בהחלטות בית המשפט, הרי אפילו אתעלם מן השיהוי המונע העלאת מרבית הטענות כיום, הלכה היא כי השגות על החלטות בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות ((ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם, 3.12.1998); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר (לא פורסם, 30.12.2002); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). גם אם מדובר ברצף של החלטות לרעת בעל דין, אין בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 6822/00 משלי נ' בוקשפן משלי (לא פורסם, 18.3.2001); ע"א 5803/04 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 29.10.2004); מרזל, בעמ' 175). בנסיבות העניין, לא מצאתי יסוד לטענת המערער, כי ההחלטות שקיבל בית המשפט, בין אם הן צודקות ובין אם הן מוטעות לגופן, ולעניין זה אין אני נדרשת, מקימות עילת פסלות, ומעוררות את אותה אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המערער.
אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות שכר טרחת עורך דין משיב 1 בסכום של 2,500 ₪, ובשכר טרחת עורך-דין משיבים 2-5 בסכום של 2,500 ₪.
ניתן היום, כ"ג באלול התשס"ז (6.9.2007).




עא 07 / 4331 אביעד ויסולי נ' עמרם מצנע [פדאור (לא פורסם) 07 (28) 30], עמוד 1-2

 


פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950 949 948 947 946 945 944 943 942 941 940

פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

 

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

שאלות הבהרה למומחה

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.
בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית| קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.