|
|
|
|
פסקי דין בנושא
הרמת מסך סעיף 6 לחוק החברות
לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א 1845/04
לפני: כב' הרשם דוד גלדשטין
הנתבע
(המבקש): 2. גבעוני אריה
נגד
התובעות
(המשיבות): 1. תדביק נכסים בע"מ
2. תדביק בע"מ
נתבעים
שנמחקו: 1. יחזקאל יניב
3. אפקון אלקטרו-מכניקה בע"מ
החלטה
בקשה לסלוק על הסף שהוגשה על ידי נתבע 2, הוא המבקש, וזאת בהתאם לקבוע בתקנות
101-100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות"), בשל העדר עילה.
רקע עובדתי
1.ביום 16.4.2004 הגישו המשיבות תביעה כנגד המבקש והנתבעים יחזקאל יניב ואפקון
אלקטרו-מכניקה בע"מ (להלן"אפקון") שהתביעה נגד יניב ואפקון נמחקה. התביעה הוגשה בשל
נזקים שנטען כי נגרמו לתובעות בשל הפרת הסכם בנייה שנחתם בין משיבה 1 לבין חברת
בניב י.ע.ף. (1986) הנדסה אזרחית בע"מ, חברה בפירוק (להלן: "בניב"). המבקש היה נושא
משרה באפקון וכן יו"ר הדירקטוריון בחברה אחרת השייכת לקבוצת פויכטוונגר, אליה
השתייכה בניב.
ביום 22.8.2006 ניקבע על ידי בית המשפט כי דין התביעה כנגד הנתבעים יניב ואפקון
להימחק, מאחר ולא קמה עילת תביעה כנגדם (להלן: "החלטת בית המשפט").
טענות המבקש
2. המבקש טוען כי בהחלטת בית המשפט נקבע כי לא קמה עילת תביעה כנגד נתבע 1, שניהל
בפועל את חברת בניב ושימש כמנכ"ל החברה וכדירקטור לכל אורך התקופה הרלבנטית לתביעה,
ומכאן שגם נגד אפקון לא קמה עילת תביעה. לטענת המבקש, מעורבותו בפרוייקט נשוא
התובענה הייתה רופפת, שכן לא שימש בבניב בתפקיד ניהולי, אלא כדירקטור בלבד וזאת רק
בחלק מהתקופה הרלבנטית לכתב התביעה, וזאת תקופה ארוכה לאחר שנחתם ההסכם עם המשיבות,
ולמשך תקופה של שישה חודשים בלבד.
המבקש טוען כי אין כתב התביעה מגלה עילת תביעה כנגדו, שכן לא יכולה להתגבש עילת
תביעה אישית על פי דין כנגדו, לאור האמור בסעיפים 3, 25, 30, 39 ו - 40 לכתב
התביעה. מאחר ומדובר בסעיפים העוסקים במסקנות משפטיות סתמיות, ללא ביסוס ועיגון
עובדתי והן אינן מהוות עובדות המגבשות עילת תביעה.
עוד טוען המבקש כי חל בעניינו תיקון מספר 3 לחוק החברות, התשנ"ה - 2005, אשר שינה
את הדין בכל הקשור לסוגיית הרמת מסך התאגדות
טענות המשיבות
3.המשיבות טוענות כי המבקש שימש כנושא משרה בכיר בבניב, ועל כן קמה עילת תביעה
אישית כנגדו, לאור העובדה שנימנע מלגלות מידע מהותי אודות מצבה של בניב, בניגוד
לדין ותוך גרימת נזקים כבדים למשיבות, כמפורט בכתב התביעה.
עוד טוענות המשיבות כי התובענה אינה נשענת רק על אחריותו של המבקש כנושא משרה, אלא
גם על חבות אישית המקנה זכות תביעה אישית כנגדו, ועל כן יש לדחות את טענת המבקש
לפיה אין בתביעה עובדות המצדיקות הרמה של מסך ההתאגדות. די בשלב זה בהוכחה כי קיימת
עילת תביעה לכאורית, על מנת להורות על דחיית הבקשה לסילוק על הסף.
המשיבות מוסיפות וטוענות כי המבקש אינו יכול להעלות בבקשתו טיעונים עובדתיים חדשים
והטיעונים שהובאו על ידי המבקש אינם רלבנטיים ודינם להימחק.
דיון
4.מחיקה על הסף מוסדרת בסעיף 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, שזו לשונו:
" 100. המחיקה על הסף
בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או
מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.
בית המשפט מוסמך למחוק תובענה בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהתקיים אחד
התנאים המנויים בסעיף. מטרת התקנה היא לסלק על הסף תובענה שאפילו אם יינתן לתובע
יומו, והתביעה תתברר עד תומה, היא לא תוכל להביא לתובע את הסעד המבוקש. (ראה לעניין
זה ע"א 615/84, מרקוביץ נ' סתם, פ"ד מב(1) 541).
5.לא אחת עמדו בתי המשפט על זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד במשפט הישראלי. לאור
היותה של זכות זו, זכות חוקתית, ינקוט בית המשפט משנה זהירות בטרם יורה על סילוק
התובענה, והדעה הרווחת בפסיקה היא כי יש להיעתר לבקשות מסוג זה במשורה, אילולא כן
תישלל מאדם זכותו להביא את המחלוקת בפני שופט. יפים לעניין זה דברי כב' השופט חשין
בע"א 733/95, ארפל אלומיניום נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577:
"דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג
זכות-יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר -וכך אומר אני - כי
נעלה היא על זכות יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר
זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט...נדע מכאן, כי
חסימת הדרך לבית המשפט, בין במישרין בין בעקיפין ולו באורח חלקי, חותרת תחת ה
raison detre של הרשות השופטת. ופגיעה ברשות השופטת פירושה פגיעה ביסוד הדמוקרטי של
המדינה..." (עוד לעניין זה ראה ע"א 2452/01, דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ,
פ"ד נח(1) 577, כן ראה לעניין זה ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי,
מהדורה שישית, תשס"א, עמ' 138)
לאור ההלכה הרווחת יש לבחון את טענות המבקש לגופן על מנת להכריע האם לא יוכלו
המשיבות לזכות בסעדים המבוקשים בכתב תביעתן.
6.לטענת המבקש, הוא פעל כאורגן מטעם החברה, ושימש בה כדירקטור למשך תקופה קצובה,
הרבה אחרי שההסכם בין בניב למשיבות נחתם. לא יכולה להיות בהקשר זה מחלוקת לגבי
העובדה שהמשיבות היו מודעות לעובדה שבוצעה התקשרות חוזית מול חברה ולא עם אנשים
פרטיים העובדים בה. מוסיף המבקש וטוען שגם אם יוכחו טענות המשיבות, אין בהן כדי
ליצור חבות אישית כנגדו, שכן על המשיבות להוכיח שהתקיימו כל התנאים בדין המצדיקים
יחוס אחריות אישית לאורגן .
הלכה היא כי חברה הינה אישיות משפטית נפרדת. מכאן, שגם במישור דיני הנזיקין לא
מייחסים את הפעולות אותן מבצע האורגן בשמה של החברה מטעמה הוא פועל לאורגן עצמו.
נקבע בפסיקה כי אורגן בחברה, אשר נטען כי בשל פעילותו במסגרת חברה, גרם לנזק - ישא
באחריות אישית בנוסף לאחריותה של החברה, זאת בתנאי שבמחדלים או המעשים שעשה,
יתקיימו כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות בנזיקין. מהעובדות שבכתב התביעה על
נספחיו כמו גם מהבקשה וצרופותיה, לא עולה כי נתקיימו היסודות הנדרשים לשם חיובו של
המבקש באחריות אישית. בהתאם לפסיקה, בתי המשפט אינם נוטים לייחס אחריות לאורגן שלא
גילה לצד השני, באשר למצבה הפיננסי של החברה מטעמה פעל, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר
באורגן ששימש כדירקטור לתקופה קצובה, לאחר שההתקשרות בין הצדדים נוצרה טרם מינויו,
והוא אינו קשור למצגים שנטען כי הוצגו. יפים לעניין זה דברי כב' השופט אור בע"א
4612/95, מתתיהו ואח' נ' שטיל ואח', פ"ד נא(4) 769:
"נקודת המוצא לעניין קיומה של אחריות נזיקית כזו, היא כי עצם מעמדו של מנהל כאורגן
בתאגיד אינו מטיל עליו באופן אוטומטי אחריות אישית בנזיקין בגין עוולות להן אחראי
התאגיד. עם זאת, אין למנהל חסינות מאחריות נזיקית בגין עוולות שעשה בכהונתו כמנהל.
הוא ישא באחריות כזו כאשר מתקיימים בו כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות על פי
דיני הנזיקין."
7.למעשה מבוקש כי בית המשפט יורה על "הרמת מסך ", כאשר בהתאם לתיקון 3 לחוק החברות,
התשכ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות") שונה הדין הקיים בכל הנוגע להרמת מסך ההתאגדות
כנגד נושא משרה. על פי התיקון בוטל סעיף 54(ב) לחוק החברות שאיפשר להרים מסך נגד
נושאי משרה בחברה. מאחר והמשיבות מבקשות להרים את המסך בבניב, וחיוב המבקש כדירקטור
נושא משרה בחברה, הרי שיש ליחס לתיקון זה חשיבות, שכן נשמטה
התשתית החוקית להורות על כך.
לא אחת נקבע בפסיקה כי הרמת מסך אינו מעשה שבשיגרה, ולשם קיומו של תובע להוכיח כי
מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מעשה זה, זאת משום שיש בהרמת מסך כדי לפגוע
בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. על המבקש הרמת מסך להניח תשתית עובדתית
מקיפה ומלאה במסגרת כתב התביעה על מנת להוכיח שמנהל עשה שימוש לרעה בסמכותו ותפקידו
בחברה, במסגרת מערכת היחסים העסקית שבין הצדדים. יפים לעניין זה דברי כב' השופט א.
רובינשטיין בע"א 3755/03, שמעון בן חמו נ' טנא נגה שיווק (1981) בע"מ, תק-על
2004(3) 3140:
"הגישה להרמת מסך היא כאל עניין חריג, כלשון המחוקק (סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט -
1999), היא מופעלת "במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים". היא נשקלת כאשר ברור שנעשה
שימוש לרעה באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, אם כדי להונות ואם כדי שלא לפרוע
חובות. במקרים כאלה נתפסת החברה כמסך שמאחוריו נעשים מעשים שלא יעשו."
8.במקרה זה, על אף שכתב התביעה מפרט את העילות כנגד המבקש, לא נמצא כי הונחה תשתית
עובדתית מספקת כדי להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המבקש, הגם שתשתית זו טרם
הוכחה. יתרה מכך, כפי שקבעתי בהחלטתי הקודמת בעניין זה, אין מקום להורות על הרמת
מסך ולתבוע את המבקש, שהיה נושא משרה בבניב, מקום שלא הוגשה תובענה כנגד בניב על
ידי הגשת תביעה למפרק החברה. משלא עשו כן המשיבות, מטעמן הן, לא ניתן להיפרע מהמבקש
באופן אישי. מדובר בניצול לרעה של הליכי משפט, בניסיון להפעיל לחץ פסול ובלתי הוגן
על עובדים של חברה שנמצאת בהליך של פירוק, רק בשל היותם אורגנים או שלוחים של חברה
או כעובדים שכירים בה,ללא תשתית ראייתית המקימה חבות אישית.
9.לאור האמור הבקשה מתקבלת.
המשיבות ישלמו למבקש הוצאות הבקשה בסך -.7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום
ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום כ"ה באדר, תשס"ז (15/03/2007) בהעדר הצדדים
פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950
949 948
947 946
945 944
943 942
941 940
פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000
999 998 997
996 995
994 993
992 991
990
עורך
דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור
חוק איסור לשון הרע
, התשכ"ה-1965
חוק הגנת הפרטיות ,
התשמ"א-1981
חוק עוולות מסחריות,
התשנ"ט-1999
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981
חוק הערבות ,
התשכ"ז-1967
חוק השכירות והשאילה
, התשל"א-1971
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
חוק עשיית עושר ולא במשפט,
התשל"ט 1979
חוק הרשויות המקומיות
(בחירות), התשכ"ה-19651
חוק המחאת
חיובים, התשכ"ט-1969
חוק ההתיישנות,
התשי"ח-1958
חוק התקשורת (בזק
ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008
חוק-יסוד: כבוד האדם
וחירותו
|
שון
|
עורך דין הוצאה לפועל
עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין
נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים
עורך דין דיני
עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר
עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין
ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי
עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך
דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך
דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים
עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי
דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות
מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין
הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות
חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים
תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר
מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר
רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא
ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח
עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים,
ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו-
WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון
מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של
התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה
ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים
כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו
על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.
בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה
ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים
ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.
2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם
שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.
3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי
הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של
התובעת בתוכנות.
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות
כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים,
מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.
5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``,
כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו
של בעל זכות היוצרים.בית-המשפט
העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי
לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת
הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון
הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4)
במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא
חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא
מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך
הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג,
וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם
לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג
| |
| | |
גיורא מאור עפולה אלכס
כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים
עורך דין הוצאה לפועל
עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין
נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים
עורך דין דיני
כמות מבקרים באתר :
kurislaw
עורך דין
עורך דין
זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני
ין ביעורך דין
מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי
דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די |