פסקי דין בנושא הרמת מסך סעיף 6 לחוק החברות

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט


בית משפט השלום ירושלים

א 10085/04

לפני: כבוד השופטת אנה שניידר

התובעת: האלונים ייצור בלוקים בע"מ

נגד

הנתבעים: 1 . ידיד ואייל סחר בע"מ עניינה הסתיים
2 . ס.י. אמיר סחר בע"מ
3 . סחראי ידיד

פסק דין

1. עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 30.8.04 בסדר דין מהיר אך ביום 30.3.05 הועברה לדיון בסדר דין רגיל, חוב בשל בלוקים מבטון שסיפקה התובעת לנתבעת מס' 1 (להלן - החברה).
אין מחלוקת כי החוב נובע מהמחאות שמסרה החברה לתובעת אשר לא כובדו.

כנגד החברה ניתן ביום 15.2.05 פסק דין בהעדר הגנה, אך עקב היותה חדלת פרעון -הוגשה התביעה גם כנגד הנתבעת מס' 2, שהינה חברה נוספת שהוקמה על ידי הנתבע מס' 3, הבעלים של החברה (להלן - החברה הנוספת), וכן נגד הנתבע מס' 3 עצמו (להלן - סחראי).
2. לטענת התובעת, מטרת הקמתה של החברה הנוספת על ידי סחראי הינה אך ורק על מנת להונות ולקפח את התובעת ונושים אחרים.
לטענתה, עולה החשש כי הנתבעים מנהלים את עסקם בתרמית תוך שימוש בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת על מנת להונות ספקים ונושים, ועל כן יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את החברה הנוספת ו/או את סחראי, ביחד ולחוד, בחובה של החברה.
3. לטענת הנתבעים, התובעת ידעה כי היא מתקשרת עם חברה בע"מ, על כל המשתמע מכך, ובכלל זה האפשרות כי אם החברה תקרוס לא יהיו בידי התובעת בטחונות כלשהם.
לטענתם, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים עקב ביטול מסגרת האשראי על ידי הבנק והגבלת חשבונה, ולאחר שבנו של סחראי, מוטי, שעבד בחברה סירב להמשיך ולעבוד עם אביו - החליט סחראי לפתוח עסק חדש משלו, וזו הסיבה להקמת החברה הנוספת.
הנתבעים טוענים כי בעת משיכת ההמחאות לא ידעה החברה ו/או מי מטעמה כי שלושה חודשים לאחר מכן יבטל הבנק את מסגרת האשראי, ובכך יכניס את החברה לסחרור כלכלי ממנו לא תצא.
עוד טוענים הנתבעים כי התובעת לא הביאה כל ראיה על כוונת מרמה של הנתבעים בהקמת החברה הנוספת, וכי ניהול עסקיו של סחראי נעשה בתום לב ובריש גלי ללא ניסיון לחמוק מנושים, ועל כן אין מקום להרמת המסך.
דיון

4. הואיל והחוב נשוא התביעה נוצר בשנת 2004 - המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית הינה סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999, כנוסחו לפני התיקון משנת התשס"ה (להלן - החוק המקורי).
בסעיף 6(ב) לחוק המקורי נאמר כי בית המשפט רשאי להרים את מסך ההתאגדות, בין היתר, אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).
בסעיף 6 (ג) לחוק המקורי נקבע:

"בית המשפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:

(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;






(2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".
5. הכלל הוא אם כן כי לתאגיד אישיות משפטית נפרדת והרמת המסך תיעשה במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים.

מטרתו של הכלל היא יצירת ודאות בדבר התוצאות הנובעות מהפעלת עסק, אצל בעלי המניות, תוך מתן הגנה לפעולותיהם במסגרת התאגיד.
בבש"א (ת"א-יפו) 13857/01 שמואל רובננקן נ. שיא החזקות (תק-מח 2001(2), 5985 נאמר מפי כב' השופטת ורדה אלשייך:

"מהותה של הרמת מסך במובנה ה"קלאסי" הינה ביטול "קו החיץ" של האישיות המשפטית הנפרדת ומתן זכות לנושה של חברה להיפרע מכיס העושר הפרטי של בעלי המניות בחברה. אין חולק כי צעד זה, הנסמך כיום על סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הינו צעד חריג, הננקט אך ורק במקרים קיצוניים בלבד, בהם נעשה שימוש בולט לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת או שפעולות בעלי המניות עצמם שמו אותו לפלסתר".
6. במקרה דנן מדובר בחברות משפחתיות קטנות והלכה פסוקה היא שבמקרים מסוג זה "יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך" (ראה ע.א. 4606/90 תל מר בע"מ נ' איטה מוברמן ואח' פ"ד מו(5) 353 ופסקי הדין שאוזכרו שם).
בהקשר זה ראוי לצטט את דברי כב' השופט רובינשטיין בע.א. 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה, (תק-על 2005 (4) 270 בפסקה (כ) לפסק הדין:

"על פי הפסיקה ועל פי השכל הישר יש בקעה רחבה יותר להרים לגבי חברה משפחתית להרים את המסך...

אכן אין להתעלם מהעובדה שחלק ניכר מעולם החברות בישראל הוא חברות משפחתיות ואין להקל ראש חלילה בפגיעה בהתאגדותן ואולם... ככל שמדובר במבנה "משפחתי" הסיכוי לעירוב תחומין ולניהול המערב בין טובת החברה לטובת המשפחה הוא גדול יותר"...
המסקנה היא אם כן שגם במקרה של חברות משפחתיות לא תהיה הרמת מסך אוטומטית, ואין להקל ראש בפגיעה בהתאגדותן של חברות מסוג זה.
7. כפי שנפסק בע.א. 391/87 אולן בע"מ ואח' נ' מתפרות העמק ברוך ובניו (לא פורסם), בטרם יורם מסך ההתאגדות, על הטוען להרמת המסך להציב תשתית עובדתית מתאימה הכורכת את החברה במעשה עבירה או נזיקין או בחוסר תום לב. מידת ההוכחה הנדרשת מן התובע בעוולת תרמית הינה מרובה יותר מן הנדרש כרגיל בהליך אזרחי (ראה לענין זה, ע.א. 614/84 ד. ספיר ואח' נ' אשד ואח' פ"ד מא(2) 225).
8. האם במקרה שלפנינו הוכיחה התובעת כי השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד להונות או לקפח את התובעת, והאם הוכח כי בעת הוצאת ההמחאות נטלה החברה על עצמה סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, דבר המצדיק הרמת מסך?
לא נסתרה טענת הנתבעים כי על פי תנאי התשלום שסוכמו בין הצדדים היה על החברה לשלם עבור הסחורה לתובעת שוטף+90 ימים. מכאן, שההמחאות שנמסרו לתובעת, שתאריכיהן הם בחודשים יוני-יולי 2004, נמסרו לתובעת כ-3 חודשים לפני כן כשהן מעותדות למועד התשלום שצויין בהן.
הואיל והתובעת מודה, בסעיף 26 לסיכומיה, כי מצבה של החברה בבנק היה ביתרת זכות עד אפריל 2004 ורק אז החל חשבונה ל"התנדנד", והחל במאי 2004 נשאר חשבון החברה באופן קבוע על יתרת חובה - מכאן שיש לקבל את טענת הנתבעים לפיה החברה לא ידעה בעת מסירת ההמחאות כי במועד פרעונן תהיה בקשיים. לפיכך, לא הוכח התנאי להרמת מסך המופיע בסעיף 6(ג) (2) לחוק המקורי לפיו החברה נטלה על עצמה סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה במועד מסירת ההמחאות לתובעת.
9. זאת ועוד, לא הוכח כי הקמת החברה הנוספת נועדה לקפח את התובעת.

אמנם החברה הנוספת הוקמה סמוך למועד קריסתה של החברה, אך סחראי בעדותו אומר באופן מפורש כי החברה הנוספת לקחה על עצמה את כל חובות החברה (פרוטוקול עמ' 18 שורה 25), החברה העבירה את המלאי לחברה



הנוספת והיא זו שהוציאה המחאות לכל ספק וספק במסגרת ההסדר שהגיעו עמה (פרוטוקול עמ' 19 שורות 9-10).

בנסיבות אלה נראה שהקמתה של החברה הנוספת נועדה דווקא להסדיר את החובות לספקים ולא להונותם או לקפחם.

לשאלה מדוע החברה הנוספת לא שילמה את החוב לתובעת, ענה סחראי:

"הצענו להם הצעה והם סירבו" (פרוטוקול עמ' 19, שורה 27).

נראה שהקמת החברה הנוספת נועדה לעקוף את חשבונה המוגבל של החברה (ראה פרוטוקול עמ' 21 שורות 2-8) אולם אין בכך, כאמור, כדי להביא למסקנה שהקמתה נועדה לקפח את התובעת, אלא להפך.
לפיכך, לא הוכח גם התנאי להרמת מסך המופיע בסעיף 6(ג)(1) לחוק המקורי.

סוף דבר

10. לאור כל האמור, אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה כי התקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת מס' 1, כפי שמפורטים בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 כנוסח לפני התיקון משנת התשס"ה.
על כן, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום (25/04/2007) בהעדר הצדדים
.


..



 


פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950 949 948 947 946 945 944 943 942 941 940

פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

צור קשר

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית | קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.