פסקי דין בנושא הרמת מסך סעיף 6 לחוק החברות

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט


בית משפט השלום חיפה

א 14009/99

בפני: כב' השופטת כ. ג'דעון

התובעת: דר פלסט בע"מ,
ע"י ב"כ עו"ד מ. עזורה ואח'

נגד

הנתבעים: 1. מ.נ.א. אלפא 1982 בע"מ,
2. סלובטיצקי בנימין,
3. פסגת השוקולד בע"מ,
4. סלובטיצקי אסתר,
5. סלובטיצקי (נשרי ) רחל,
ע"י ב"כ עו"ד א. בירנברג

פסק דין

1.התובעת חב' דר פלסט בע"מ, הינה חברה העוסקת בין השאר בייצור ושיווק מוצרי פלסטיק.

נתבעת מס' 1 חב' מ.נ.א אלפא 1982 בע"מ הינה חברה משפחתית שנוסדה ביום 18.3.82, ועסקה בין היתר בייצור ושיווק מוצרי מתיקה ( להלן "החברה" ).
2. בתאריכים שונים סיפקה התובעת לחברה מוצרי פלסטיק, שבגינם נותרה חייבת לה האחרונה סך של 43,476 ₪.

צ'יקים מעותדים שמסרה החברה לתובעת לסילוק חוב זה, חוללו באי פרעון.

3.בתביעה זו עותרת התובעת לחייב את החברה בסכום החוב הנתבע, ובנוסף, להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה ולחייב את בעלי מניותיה שהם נתבעים 5,4,2 בחוב הנ"ל. ועוד עותרת התובעת להרים את מסך ההתאגדות מעל נתבעת מס' 3 ולייחס לה את החוב של החברה, והכל כפי שיפורט להלן.
יצויין כי התביעה המקורית הוגשה ביום 7.6.99 כנגד הנתבעים מס' 1 ו-2 בלבד, וביום 7.1.04 הוגש כתב תביעה מתוקן שכלל את יתר הנתבעים.
4.בטרם אדון בטענות הצדדים לגופן, אסיר שני מכשולים מקדמיים מבפנינו, האחד מתייחס לטענת הנתבעים בדבר חוסר סמכות מקומית, והשני לטענת מעשה בית דין.
באשר לטענת חוסר הסמכות המקומית שהועלתה על ידי הנתבעים בסיכומיהם, אציין כי טענה זו כבר נידונה והוכרעה במהלך המשפט, משכך, לא היה מקום להעלותה שוב בסיכומים ( ראה בש"א 3413/04 ).
באשר לטענת מעשה בית דין מחמת השתק עילה שהועלתה לגבי נתבעים 1 ו-2, אציין כי גם טענה זו דינה להדחות, שכן תביעה זו מושתתת על העילה החוזית, להבדיל מפסק הדין שניתן נגד נתבעים אלה במסגרת הליך של ביצוע שטר חוב - כפי שיובהר בהמשך - שהתבסס על העילה השטרית.
5.התביעה כנגד נתבעת 1

לנתבעת מס' 1 - החברה - אין כל הגנה מפני התביעה, ומשכך דין התביעה נגדה להתקבל.

אמנם, ובדומה להעלאה חוזרת של טענת חוסר הסמכות המקומית בסיכומים, חזר בא כוח הנתבעים והעלה בסיכומיו טענות בעניין גובה החוב הנתבע, אולם דין טענות אלה להדחות על הסף וזאת כפי שנקבע בהחלטה קודמת שניתנה במהלך המשפט ( ראה עמ' 10 לפרוטוקול ), הואיל וטענות אלה מהוות הרחבת חזית אסורה.
על כן, בהעדר הגנה כאמור, מתקבלת התביעה כנגד נתבעת מס' 1 על מלוא סכום התביעה.

6.התביעה כנגד נתבעים 5,4,2

נתבעים 5,4,2 הינם בעלי מניותיה של החברה. נתבע מס' 2 מר סלובטיצקי בנימין החזיק ב- 41% ממניות החברה ושימש כאחד ממנהליה ( להלן "מר בנימין" ). נתבעת מס' 4 גב' סלובטיצקי אסתר שהינה אמו של מר בנימין, החזיקה



ב- 50% מהמניות ושימשה גם היא כמנהלת בחברה ( להלן "גב' אסתר" ), ונתבעת מס' 5 גב' סלובטיצקי ( נשרי ) רחל שהינה אחותו של מר בנימין אשר החזיקה ב- 9% ממניות החברה ( להלן "גב' רחל" ).
7.התובעת טוענת כי נתבעים 5,4,2 עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברה על ידי הברחת נכסים השייכים לה, ועל ידי העדפת עושרם האישי על פני עושרה של החברה, ועל ידי ריקון מקורותיה ההוניים במטרה להעמיד את נושיה בפני שוקת שבורה. משכך, טוענת התובעת כי התקיימו הנסיבות להרמת מסך מעל החברה וחיוב בעלי מניותיה בחוב הנתבע.
8.את טענותיה הנ"ל ביססה התובעת על התשתית העובדתית להלן:

ביום 11.3.99 פתחה התובעת תיק הוצאה לפועל בחדרה כנגד החברה ומר בנימין, למימוש שטר חוב שנמסר לה על ידי החברה להבטחת תשלום חובותיה של החברה כלפיה ( תיק הוצאה לפועל מס' 1203265993 ). השטר הוגש עד סכום החוב הנתבע, והיה חתום בערבותו של מר בנימין.
ביום 14.3.99, טרם מתן אזהרה, הטילה התובעת עיקול על כספים המגיעים לחברה והנמצאים בידי צד ג' שהיא חב' גידרון תעשיות בע"מ ( להלן "חב' גידרון או צד ג'" ), עד לסך של 45,217 ₪.
ביום 11.4.99 נתקבלה בידי ב"כ התובעת תשובת חב' גידרון, שלפיה אישרה האחרונה את העיקול וציינה כי " הסך הנ"ל מעוכב אצלנו עקב עיקול, עד לקבלת בטול מבית המשפט" ( נספח י"א לכתב התביעה המתוקן ).
9.לאחר הטלת העיקול הגישו החברה ומר בנימין בקשת התנגדות לביצוע השטר, וההליכים נגדם עוכבו עד לדיון בבקשה. בנוסף הגישו בקשה לביטול העיקול שהוטל אצל חב' גידרון.
הדיון בבקשת ההתנגדות נדחה מספר פעמים ביוזמתם של הנתבעים 1 ו-2, ולבסוף, ניתן ביום 2.2.00 פסק דין נגדם אשר דחה את ההתנגדות עקב אי הופעתם לדיון.
בין לבין הפכה החברה לחדלת פרעון, ומר בנימין פתח בהליכי פישטת רגל, ומסיבה זו עוכבו נגדו ההליכים גם בתביעה זו.
עד כאן תיאור המסכת העובדתית הנוגעת לעיקול שהוטל על ידי התובעת, ואשר ממנו לא מתגבשת לכאורה עילה להרמת מסך.
10.אולם, מחומר הראיות התברר כי ביום 10.6.99 פתחה גב' רחל היא נתבעת מס' 5 ובעלת מניות בחברה כזכור, תיק הוצאה לפועל בלשכת הוצאה לפועל בתל-אביב לביצוע צ'יק על סך של 70,000 ₪ שנמשך מחשבון החברה לפקודתה.
במסגרת תיק זה הטילה עיקול אצל חב' גדרון על כספים המגיעים לחברה, ולמחרת הטלת העיקול הגישה בקשה להעביר לה את חלקה היחסי בכספים המעוקלים.
יוזכר כי באותו זמן היה קיים עיקול שהטילה התובעת על כספים הנמצאים אצל חב' גידרון כמתואר בסעיף 8 לעיל, ומימוש העיקול הנ"ל עוכב עקב בקשת התנגדות שהוגשה על ידי הנתבעים 1 ו-2.
11.ביום 28.7.99 הורתה כב' ראש הוצאה לפועל לחב' גידרון להעביר את הכספים המעוקלים בידיה ללשכת הוצאה לפועל בתל אביב, ובאותה החלטה הורתה למוציא לפועל להעביר את הכספים שיתקבלו לתיקי הוצל"פ, לפי יחס סכומי החוב בכל תיק ותיק ( נספח לא' לתצהיר התובעת ת/1 ).
12.ככל הנראה, בשל טעות בגזברות לשכת הוצאה לפועל, הועבר לידי גב' רחל את מלוא הסכום שעוקל בידי חב' גידרון ולא רק את חלקה היחסי, ברם, גב' רחל לא מצאה לנכון להחזיר לקופת ההוצאה לפועל או לידי התובעת, את הכספים שהגיעו אליה ביֶתֶר, וכל הסכום נותר ברשותה.
יובהר - וכפי שהוכח מהעדויות - כי מר בנימין היה מודע לפתיחת תיק הוצאה לפועל על ידי גב' רחל, והדבר היה גם בידיעת אחיו מר שבתאי, אשר העיד במשפט מטעם האֶם גב' אסתר שהיא נתבעת מס' 3 בתביעה.
13.בנסיבות אלה טוענת התובעת כי הנתבעים ובכללן גב' רחל עשו יד אחת בכדי להבריח כספים השייכים לחברה ולהתחמק מתשלום החוב נשוא התביעה על ידי פתיחת תיק הוצאה לפועל פיקטיבי שאליו הוברחו הכספים שעוקלו לטובתה. בנוסף טענה כי על גב' רחל להשיב לה את חלקה היחסי בעיקול, גם מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.
גב' רחל הכחישה את טענות התובעת וטענה כי הצ'יק על סך של 70,000 ₪ נמסר לה על ידי החברה בחודש 8/98 לסילוק חלק מסכומים שאותם הלוותה לחברה. כן טענה כי פתיחת תיק ההוצאה והעיקול שהוטל במסגרתו נעשו בתום לב וללא כל כוונה להבריח נכסים.
14.אולם, לאחר ששמעתי את עדותה של גב' רחל ועיינתי בחומר הראיות, לא שוכנעתי בטענותיה הנ"ל.






גב' רחל אשר העידה כי הלוותה כספים לחברה, לא הציגה כל תשתית ראייתית המוכיחה את מתן ההלוואות הנ"ל, את מקור הכספים שניתנו על ידה ואת היקפם. עדותה באשר לנסיבות מסירת הצ'יק על סך של 70,000 ₪ לידיה היתה כללית וחסרת פרטים מהותיים. היא לא הוכיחה ממה מורכב הסכום של 70,000 ₪. היא לא זכרה את נסיבות מסירת הצ'יק לידיה. היא לא ידעה להשיב מדוע לא נמצאים בידיה צ'יקים נוספים של החברה, בדומה לצ'יק נשוא התביעה, להבטחת חובות נוספים המגיעים לה לטענתה מהחברה. היא לא הציגה עותקים של צ'יקים שנמסרו לה בעבר על ידי החברה להבטחת חובותיה לטענתה, ואשר כובדו על ידי הבנק לגרסתה. גם תשובותיה בעניין החזר סכומי ההלוואות שניטלו על ידה לידי צדדי ג', היו מעורפלות ובלתי עקביות.
נתונים אלה הטילו צל כבד על מהימנות גרסתה בדבר מתן הלוואות לחברה, ובדבר קבלת הצ'יק על סך של 70,000 ₪ מהחברה לשם סילוק חלק מהלוואות נטענות אלה.
15.יתרה מכך, גב' רחל לא ידעה לתת תשובות ענייניות ומניחות את הדעת לשאלות מדוע בוצעה מסירה מהירה ואישית לידי החברה בתיק הוצאה לפועל שנפתח על ידה, ומדוע הוגש הצ'יק לביצוע על אף חדלות הפרעון של החברה ( יצויין כי חשבונה של החברה הוגבל בהגבלה חמורה עוד בחודש 2/99 ), ומדוע הוטל העיקול על כספים אצל חב' גידרון, והכיצד נודע לה על קיומם של כספים אלה.
הצטברות כל הנתונים הנ"ל מוביל לידי מסקנה כי הגשת הצ'יק לביצוע על ידי גב' רחל היתה פעולה יזומה ומתוכננת שנועדה להבריח את כספי החברה אשר הוחזקו בידי חב' גידרון, ולהעבירם לידי בעלי המניות של החברה ובכללן גב' רחל, ומאידך להותיר את התובעת בפני שוקת שבורה.
16.מסקנה זו מתחזקת גם לאור העובדה שגב' רחל נמנעה מלהשיב לידי התובעת או לקופת הוצאה לפועל את כספי העיקול השייכים לתובעת ואשר הועברו לה בטעות כמתואר בסעיף 12 לעיל. משנשאלה דעתה בעניין זה במהלך חקירתה הנגדית, היא התחמקה מלתת תשובה עניינית וברורה בסוגיה זו ( ראה עדותה בעמ' 18 ש' 1-12 לפרוטוקול ).
17.זאת ועוד, מעיון במאזן המבקר של החברה ( נ/4 ) עולה כי בהעדר יכולת פרעון מחקה החברה את חובות בעלי המניות ( עמ' 6 ). משנשאלה גב' רחל הכיצד עובדה זו מתיישבת עם פתיחת תיק הוצאה לפועל על ידה לגביית חוב המגיע לה מהחברה על פי הנטען, לא היתה בפיה תשובה לשאלה זו.
18.ואם לא די בכך, הרי ברי הוא כי ניסיונה של גב' רחל לממש כספים המגיעים לה מהחברה על פי הנטען, בתקופה שבה החברה הפכה לחדלת פרעון, יש בו משום העדפת עושרה האישי על חשבון עושרה של החברה, ויש בו משום הפרת חובת האמון המוטלת עליה כבעלת מניות כלפי החברה ונושיה. בנוסף, התנהגות זו אינה עומדת בקנה אחד עם תורת "ההדחייה" כלפי בעל מניות. ( לעניין ניצול לרעה של מסך ההתאגדות לשם קידום אינטרסים אישיים של בעלי מניות בחברה פרטית, ראה רע"א 6039/04 אורי פלזשטיין ואח' נ' דוד עובדיה ואח', תק-על 2005(2), 2438 ,עמ' 2440 ).
19.אין חולק כי ענייננו נבחן על פי ההלכה הנוהגת טרם חקיקתו של חוק החברות, התשנ"ט-1999 אשר נכנס לתוקף בתאריך 1.2.00, וכי על פי ההלכה הנ"ל, הרמת מסך תיעשה במקרים חריגים בלבד, כשהמבחן הקובע הוא המבחן של שימוש לרעה במסך ההתאגדות.
20.על פי המסכת העובדתית שתוארה לעיל, שוכנעתי כי נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברה על ידי הברחת נכסים השייכים לה לטובתם של בעלי המניות, במגמה להשאיר את התובעת בפני שוקת שבורה.
21.המסקנה הנ"ל של שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברה, מתחדדת גם לאור הקמתה של נתבעת מס' 3, היא חב' פסגת השוקולד בע"מ, על ידי מר בנימין וגב' אסתר ( נתבעים 2 ו-4 ), כשישה חודשים לאחר שהחברה הפכה לחדלת פרעון, שכן, מחומר הראיות שהוצג בנדון עולה כי חברה זו - נתבעת מס' 3 - עסקה באותו תחום עיסוק שבו עסקה החברה, וניהלה את פעילותה באותו מקום שהחברה ניהלה את עסקיה, ואף השתמשה במלאי ובציוד של החברה, וכל זאת ללא כל תמורה ( ראה סעיף 14 לתצהירו של מר שבתאי שסומן נ/5, ועדותו בעמ' 35 ש' 23-27, ועמ' 36 ש' 1-6 לפרוטוקול ).
עובדות אלה מחזקות את המסקנה כי בעלי המניות עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות על ידי ערבוב נכסים ו/או הברחתם לחברה אחרת בכדי להתחמק מנושיה של החברה, ומשכך מתקיימת העילה להרמת המסך בין נתבעת מס' 1 - החברה - לבין נתבעת מס' 3 - פסגת השוקולד -, וייחוס לה חובתיה של החברה.
בת"א (תל-אביב) 1478/89, מירון אורן נ' שם טוב ( פורסם בנבו ), נפסק כי:

"בית המשפט לא ירשה את ניצולו לרעה של עקרוןהאישיות המשפטית לשם הברחת נכסים. כך, למשל, אם אדם ניהל עסקים, שקעבחובות והקים חברה ערב כוונתו להכריז פשיטת רגל, מתוך מטרה להעביר לה אתנכסיו, בית המשפט ירים את המסך בינו לבין החברה, כדי למנוע את הברחת הנכסים". (י' כהן, דיני חברות (בורסי תשמ"ח - 1988) בעמ' 224 [9])"





22.כאן המקום לציין כי לא הובאה על ידי הנתבעים כל עדות ישירה לגבי התנהלותה של החברה, והעדות היחידה בנדון היתה עדותו של מר שבתאי שהעיד מטעם אמו, גב' אסתר, אולם חלק גדול מעדותו היה בבחינת עדות שמיעה.
עוד יש לציין כי נתבעת מס' 3 הפכה לחדלת פרעון זמן קצר לאחר הקמתה, דבר שמחזק את המסקנה כי הקמתה נועדה מלכתחילה לערבוב נכסים והברחתם מידי נושיה של החברה.
23.לסיכום

מכל האמור לעיל שוכנעתי כי הנתבעים 5,4,2 עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות ופעלו להברחת נכסי החברה בכדי להתחמק מתשלום חובותיה לנושים השונים ובכללם התובעת, ומשכך מתקיימת העילה להרמת המסך בינם לבין החברה.
בנוסף שוכנעתי כי מתקיימת עילה להרמת המסך בין החברה לבין נתבעת מס' 3, אם כי ספק בעיני אם פעולה זו תביא לאיזה שהיא תועלת לאור הפיכתה של נתבעת מס' 3 לחדלת פרעון בשנת 2000.
24.אשר על כן, הנני מחליטה לקבל את התביעה כנגד כל הנתבעים, למעט נתבע מס' 2 המעוכב הליכים, ומחייבת אותם ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 45,217 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.1.04 ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום התשלום בפועל.
בנוסף הנני מחייבת את הנתבעים הנ"ל, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
25.התובעת אישרה בסיכומיה כי קיבלה לידיה סכום של 26,000 ₪ שהפקידו הנתבעים בקופת בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור על אי ביטול פסק דין שניתן נגדם בהעדר, ומשכך, סכום זה יקוזז מהסכום שנפסק בסעיף 24 לעיל.
ניתן היום כ"ט באלול, תשס"ז (12/09/2007) בהעדר הצדדים.

תא 99 / 14009 דר פלסט בע"מ נ' מ.נ.א. אלפא 1982 בע"מ [פדאור (לא פורסם) 07 (28) 276], עמוד 1-4.

 


פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950 949 948 947 946 945 944 943 942 941 940

פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

 

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

צור קשר

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית | קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.