פסקי דין בנושא חוק איסור לשון הרע

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 10379/06

בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש

המערערים: 1. ידיעות אחרונות בע"מ
2. משה שיינמן

נגד

המשיב: עו"ד יואל גולדברג

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה
(כב' השופטת ר' למלשטרייך-לטר) מיום 20.11.2006
שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 22135/05

בשם המערערים: עו"ד תמיר גליק; עו"ד תום נוימן

פסק-דין

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר) מיום 20.11.2006, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 22135/05.
1. המשיב הגיש תביעה כנגד המערערים בעילה של לשון הרע . התביעה נסבה על אמירות שהופיעו בכתבה שפורסמה במדור הספורט בעיתון (מערער 1). עוד בטרם החל הדיון בתיק, עם קבלת הזמנה לדיון, הגישו המערערים בקשה להעברת התיק לשופט אחר. את בקשתם נימקו המערערים בפרסום שהיה במקומון בחיפה ("ידיעות חיפה"), השייך תפעולית לקבוצת העיתון של ידיעות אחרונות. הכוונה לכתבה מיום 13.10.2006 על פסק דין של השופטת שנקבעה לדון בתביעה הנוכחית (ללא ציון שמה), בעניין האכלת חתולי רחוב בתחומי חצר הבית המשותף, שם הובאו עובדות שגויות ומטעות, מבלי שהכתב עיין בפסק הדין. בעקבות הכתבה, הגישה דוברת הנהלת בתי המשפט במחוז חיפה והצפון (להלן: הדוברת) תלונה לעיתון, בה מחתה על פרסום שגוי ותלוש מקביעות פסק הדין. כמענה לתלונה פורסמה ביום 20.10.2006 כתבה מתקנת, שם הוזכר שם השופטת, והועמדו דברים על דיוקם. המערערים סברו כי משאירע אירוע זה, מנועה השופטת מלשבת בתיק הנוכחי, בו עיתון ידיעות אחרונות נתבע, על אף שתביעה זו מתייחסת לעובדות אחרות לגמרי. בבקשה נטען כי התרעומת שהובעה על ידי הדוברת בתלונתה היתה בשם מערכת המשפט בכללותה, אך בראש ובראשונה מי שהיתה לה סיבה מוצדקת לכעוס היא השופטת שכתבה את פסק הדין. צוין, כי אמנם מפעם לפעם מתפרסמות כתבות שגויות על פסקי דין ועל החלטות שיפוטיות, אולם בדרך כלל לא מגיעה תלונה רשמית לאחר פרסומן. הודגש, כי לא מדובר בתלונה סתם. ניסוח התלונה כלל מילים קשות מנשוא והאשים את העיתון בהסתה פרועה, בעיוות, בסילוף, ובשירות האינטרסים של בעלת הדין. לכן, נראה כי אין מדובר בעניין של מה בכך, אלא בתחושה קשה מצד המתלונן כי נגרמה לו פגיעה קשה ביותר על ידי הנילון. המערערים חזרו וציינו כי יתכן שמערכת בתי המשפט בכללה כעוסה על מעשה העוול, אך בראש ובראשונה העוול נגרם לשופטת, שכפי הנראה זועמת עליהם בשל מה שקרה. בנסיבות אלו, ונוכח סמיכות הזמנים, סברו המערערים כי לא יהא זה ראוי שהשופטת תדון בתביעה הנוכחית.
2.בהחלטה מיום 20.11.2006 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. הובהר כי אין כל קשר בין נשוא הכתבה שפורסמה בעניין פסק הדין ביום 13.10.2006 וכתבה מתקנת מיום 20.10.2006, לבין התיק הנוכחי שהובא בפני בית המשפט. בעלי הדין שונים והמרקם העובדתי אחר לגמרי. אכן, המקומון פרסם כתבה שגויה אודות פסק דין, הדוברת העירה, וזהו תפקידה, העיתון דאג להוציא כתבה מתקנת, והדוברת הוציאה מכתב תודה עבור התיקון. צוין כי מדובר באירוע שגרתי ונפוץ, החוזר על עצמו חדשות לבקרים בעבודה השוטפת של הדוברת מול מכלול אמצעי התקשורת. אין בפרטים אלו כדי לקיים את מבחן "האפשרות הממשית" בדבר קיומה של דעה קדומה. הובהר כי כל גישה אחרת לאירוע שגרתי מעין זה, תאפשר לעיתון באשר הוא להכתיב פסלות שופטים יזומה בתיקים בהם הינו בעל דין, שכן לעיתון שליטה מוחלטת על פרסום כתבות, וכל תגובה הולמת של דוברת בתי המשפט, תביא לפסלות השופט. על כן, בהעדר טעם לפסילה, הוחלט לדחות את הבקשה.
3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. המערערים חוזרים על טענותיהם בבקשת הפסלות, ומדגישים כי לא יהיה זה ראוי שהשופטת תדון בעניינם בסמיכות כה קרובה לתלונה שהוגשה בשמה ומטעמה. המערערים סבורים כי קיימת אפשרות ממשית לנגיעה אישית היוצרת חזקה של משוא פנים. צוין כי חזקה על השופטת כי במידה ולא היתה לה כל נגיעה לתלונת הדוברת, היתה כותבת זאת בהחלטתה. שתיקתה בעניין מלמדת, ככל הנראה, שהשופטת היא שהניעה את גלגלי התלונה. עוד נטען כי בניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט, נוסח התלונה חריג בחריפותו. בנוסף, סבורים המערערים, כי שגתה השופטת בהחלת "גיבוש העמדה הסופית" במקום מבחן "הנגיעה האישית". לטענת המערערים, השימוש בביטוי החמור "הסתה פרועה" בתלונת הדוברת מצביע בבירור על נגיעה אישית, ונגיעה כזו, כשלעצמה,



יוצרת חזקה של משוא פנים. במקרה הנוכחי החזקה לא נסתרה, שכן השופטת בהחלטתה אינה מתמודדת כלל עם העובדות שפורטו בבקשה. היא אינה מתכחשת לזעם, אינה מסתייגת מהלשון החריפה של התלונה, ואף אינה מציינת כי לא היתה לה מעורבות בטיפול בתלונה ובניסוחה. לגישתם של המערערים, במקרה הנוכחי לא מוטל עליהם להראות כי השופטת גיבשה לעצמה עמדה סופית בעניין נשוא הדיון, אלא די בכך שהם הראו כי קיימת אפשרות מסתברת לנגיעה אישית. עוד סבורים המערערים, כי העובדה שהשופטת מכנה את לשון התלונה במילים "תגובה הולמת" מלמדת על כך שהיא מאמצת את הניסוחים הקשים שנכללו בה. יש בכך, לטענתם, כדי להעיד על קיומה של דעה קדומה. לבסוף נטען, כי עצם העובדה שהשופטת מעלה רמיזה או השערה לתרחיש כה קיצוני, לפיו העיתון בכוונת מכוון יכתוב כתבה שגויה כדי להזמין תלונה, מעידה על הבעייתיות בכך שהתיק ידון בפניה.
4.לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. עילת הפסלות לה טוענים המערערים נעוצה בקיומה של "נגיעה אישית", לטענתם, מצד בית המשפט, נוכח העובדה כי לפני מספר חודשים פורסמה כתבה שגויה אודות פסק דין שניתן על ידי השופטת, אשר מהתלונה שהוגשה בעקבות הכתבה, מסיקים המערערים כי השופטת זועמת עליהם, ולכן יש לפסול אותה מלדון בתיק הנוכחי. אין בידי לקבל את טענות המערערים, ואיני סבורה כי בנסיבות המקרה הוכח כי יש לשופטת נגיעה אישית, במובן זה שיש בו כדי להביא לפסילתה מלשבת בדין. ראשית, מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית, המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת גם מסקנה באשר לטיב הראיות שאותן ראוי להביא בבקשת הפסלות. הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות (יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 84). על כן, ברור כי חשדות, תחושות והשערות, הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (ע"א 3863/04 הג'ונגל של אלי (1998) פרדסיה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); ע"פ 4771/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); מרזל, בעמ' 85). במקרה הנוכחי, חשדותיהם האישיים של המערערים, המבוססים על תחושות והשערות, לפיהן השופטת היא שהניעה את גלגלי התלונה, וכי התלונה הוגשה בשמה ומטעמה, אינם יכולים להקים עילת פסלות. הדוברת היא החתומה על התלונה, והיא הגוף המוסמך להתלונן במקרים שכאלה, ואין מקום ליחס את האמור בתלונה לשופטת עצמה. שנית, ולגופו של עניין, לא שוכנעתי כי בנסיבות המקרה קיימת נגיעה אישית של השופטת המחייבת פסילתה. לצורך קביעת קיומו של "עניין אישי" או "אינטרס אישי" צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית, יש לבחון את עוצמת האינטרס או את היקפו. שנית, יש לבחון את מידת הקרבה או הריחוק של האינטרס האמור (מרזל, בעמ' 215). במקרה הנוכחי מדובר בכתבה שגויה שפורסמה על פסק דין של השופטת, ללא אזכור שמה, בגינה הוגשה תלונה לעיתון על ידי הדוברת. גם אם קראה השופטת את הכתבה, ואפילו אם הדבר קומם אותה, הרי שמדובר בעניין שאינו נוגע לחייה האישיים, אלא לפסק דין שכתבה במסגרת עבודתה, ואשר טופל, כמקובל, על ידי מערך הדוברות. על כן המסקנה המתחייבת היא כי ככל שקיים "עניין אישי", הרי שהוא בעל עוצמה חלשה ומרוחקת, ולפיכך לא קמה עילת פסלות. אין מדובר באותו "עניין אישי ממשי" המצדיק פסילתו של שופט. ההנחה היא כי השופטת פועלת באופן מקצועי, וחזקה עליה כי תדון בתיק נשוא הערעור על פי הראיות ובהתאם לדין, וכי לא תהיה לביקורת זו או אחרת שהושמעה כלפי פסק דין שנתנה השפעה כלשהי על החלטותיה לגופן. ודאי כאשר העיתון הועמד על טעותו ופרסם כתבה בה העמיד דברים על דיוקם, וכאשר אין כל נגיעה בין ההליך נשוא הערעור הנוכחי להליך נשוא הכתבה מיום 13.10.2006, למעט העובדה שהמקומון בו פורסמה הכתבה קשור למערערים.
5.זאת ועוד, לא שוכנעתי, כי השימוש שעשתה השופטת במילים "תגובה הולמת" מעיד על קיומה של דעה קדומה. מילים אלו לא נאמרו בהקשר לתלונה הספציפית שהגישה הדוברת בעניין הכתבה מיום 13.10.2006, אלא באו להביע חשש כי אם תתקבל הבקשה בנסיבות הנוכחיות עשוי עיתון (לאו דוקא העיתון הספציפי, אלא כל עיתון) לנסות להכתיב פסלות שופטים יזומה על ידי פרסום כתבות שגויות והיתלות בתגובה הולמת של דוברת בתי המשפט, כעילת פסלות. גם אם היו המילים מתייחסות לתלונת הדוברת המוזכרת בעניין זה, הרי שאיני מוצאת פסול בהבעת דעה כי תלונת הדוברת היתה תגובה הולמת לטעויות שנפלו בכתבה. אין בכך כדי להעיד כי השופטת לא תדון בתיק הנוכחי בלב פתוח, וודאי שאין בכך כדי להעיד כי היא כבר גיבשה עמדה נחרצת באשר לתוצאת ההליך הנוכחי. כך גם לא מצאתי בהעלאת השערה כי קבלת עמדת המערערים עשויה להביא לכך שעיתון בכוונת מכוון יכתוב כתבה שגויה כדי להזמין תלונה, משום עילת פסלות. חשש זה עומד גם ביסוד הפסיקה שקבעה כי הגשת תלונה, על ידי בעל דין, כנגד שופט, אין בה כדי להקים עילה לפסלותו. במקרים כאלה נקבע שוב ושוב כי קבלת טענות כאלה, עשויה להביא להגשת תלונות שווא כטקטיקה לפסילת שופט (ע"א 5714/97 מזור נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); ע"א 107/01 נרקיס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). אפשר שבראייתם של המערערים נוצר חשש כי האירוע הנוגע לכתבה מיום 13.10.2006 מצביע על קיום משוא פנים כלפיהם. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם); ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם); מרזל, בעמ' 115).
אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז בניסן התשס"ז (15.4.2007).





עא 06 / 10379 ידיעות אחרונות בע"מ נ' יואל גולדברג [פדאור (לא פורסם) 07 (19) 144], עמוד 1-2


פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

 

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

שאלות הבהרה למומחה

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.
בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית| קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.