פסקי דין בנושא הרמת מסך סעיף 6 לחוק החברות

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט


א 5054/06

בפני: כב' השופט ש. שר

התובעים: 1. עזבון חיים פרנסיס ז"ל
2.פרנסיס פאני
3. פרנסיס יעקב
4. פרנסיס משה
5. פרנסיס עופר
ע"י ב"כ עו"ד עובדיה שלמה

נגד

הנתבעים: 1. אוסאמה מרשי בע"מ
2. אוסאמה מרשי
ע"י ב"כ עו"ד האני חורי

פסק דין

תחילה אמירה דיונית

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על סמך החומר וויתרו על הגשת סיכומים, וכך נהגתי במקרה דנן.

תחילתה של תובענה עת היה המנוח התובע מס' 1 בחיים. ובין לבין ובחלוף העתים הלך לבית עולמו, ועתה עומדים היורשים תחתיו.
העובדות ברובן, הינן עובדות אשר לא קיימת מחלוקת לגביהן, ולפיכך, יובאו בקציר האומר.

התובע בחייו היה בעליו של מבנה תעשיה ברחוב טובים 19, חוף שמן חיפה בגוש 10898 חלקה 4210 (להלן: " מבנה התעשיה"). בתאריך 30.1.95 נחתם בין המנוח לבין הנתבעת מס' 1 הסכם שכירות, (להלן" הסכם השכירות הראשון") בקשר למבנה התעשיה, להלן גם בהמשך: "המושכר" וזאת לתקופה של שנה אחת שתחילתה מתאריך 1.2.95 וסופה בתאריך 31.1.96.
בתאריך 5.1.96 נחתם הסכם שכירות שני, (להלן: "הסכם השכירות השני"), לפיו, הושכר המושכר לתקופה של שנה מיום 1.2.96, ועד ליום 31.1.97.
במסגרת הסכם זה, ניתנה לנתבעת תקופת אופציה בת 36 חודשים, (להלן: "תקופת האופציה") שתחילתה ב-1.2.97 וסופה בתאריך 31.1.00.
מנגנון הפעלת האופציה היה אוטומטי, אלא אם הודיעה הנתבעת על סיום תקופת האופציה במכתב בדואר רשום עד תאריך 30.5.96.
בהסכם הראשון הוסכם כי דמי השכירות המקוריים יהיו 600$ בתוספת מע"מ ובסה"כ 722.2$ לכל חודש שכירות.

בהסכם השני נקבע כי כל תשלום אשר לא ישולם במועד, ישא ריבית צמודה בשיעור של 27% לשנה, בהתאם לתקופת האיחור.
לטענת התובעים, ביום 30.5.96 ובהעדר הודעה במכתב רשום מטעמה של הנתבעת מס' 1 הופעלה האופציה הקבועה בהסכם, כך שבפועל, שהתה הנתבעת מס' 1 במושכר עד לסוף תקופת האופציה בתאריך 31.1.00 ואף לאחריה, ופינתה את המושכר אך לצורך מכירתו, על ידי כונס נכסים, אשר נתמנה על נכסיו של התובע בתאריך 1.5.00 או בסמוך לכך.
באשר ליריבות מול הנתבע מס' 2, טוענים התובעים כי זה האחרון התחייב, כי הנתבעת מס' 1 תשלם לתובע את מלוא החוב בגין השכירות שאם לא כן ישלמו הוא בעצמו.
התובע בחייו עתר לבית המשפט לתשלום דמי שכירות בסך 105,856.59 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנתית ובסה"כ 231,300.84 ₪.
המחלוקת המשפטית






מכתב ההגנה ומכתב התביעה עולות המחלוקות המשפטיות הבאות:

1. מה דין תובענה אשר היתה אמורה להיות מוגשת על ידי כונס הנכסים, אשר מונה לתובע.

2. האם קיימת יריבות בין התובע במשתמע גם לתובעים כנגד לנתבע מס' 2 מכוח כל דין.

3. האם הנתבעים הרימו את הנטל להוכיח כי נשאו במלוא התשלום.

הסוגיה הראשונה:

הסוגיה הראשונה תתמקד בכונס הנכסים.

אין חולק כי במסגרת תיק הוצל"פ מס' 7-96-12511 -02 אשר נפתח בשנת 96 על ידי בנק אמריקאי בע"מ נגד התובע בעודו בחייו, מונה כונס נכסים, על הנכס שהתובע התחייב להשכיר לנתבעת.
אומר, כי לא הובאה כל אינדיקציה כי התובע יידע את הנתבעים בעובדה כי מונה לו כונס נכסים ועל פניו ממשיך לנהוג מנהג בעלים במושכר, משמע, המשיך לבצע פעולות משפטיות בעוד הדין אינו מאפשר לו לעשות כן.
ראה: ?רק ה' כינוס נכסים חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 ובמיוחד סעיפים 54, 56, ו-57 להוראות החוק.

מאחר ולא עמדו בפניי, סיכומים, עיינתי בתיק עיין היטב, ונתגלתה בפניי החלטתו של כב' הרשם עודד גרשון בבית משפט המחוזי בחיפה, בת.א. 470/96 (בת.המ. 30695/96) שם ניתן צו עיקול זמני כנגד המנוח ואחרים, וכן צו כנגד המחזיקים וביניהם גם הנתבעת מס' 1.
בתצהיר אשר צורף כתצהיר עדות ראשית, גיליתי כי לצערי, נהגו שני הצדדים בצורה אשר יש בה משום עקיפת סמכויות כונס הנכסים, ושולמו תשלומים לתובע שלא כדין, וזאת על מנת לשמור לכאורה את הזכויות של המנוח בנכס.
נראה לי כך כי שני הצדדים לצערי והדברים נאמרים בזהירות רבה מאחר ואין בידיי את תגובתו של המנוח, לא נהגו בדיוק בהתאם לחוזה אשר נחתם ביניהם, כאשר סוגיית החוקיות עומדת על בסיס דק אם בכלל.
אינני מקבל את הטענה כי תקופת האופציה לא הופעלה אך ורק בגין מינוי כונס הנכסים.

טענה זו נגועה בחוסר תום לב מצד הנתבעים, אך אומר כי מבחינה משפטית, היריבות אמורה היתה להיות, בין כונס הנכסים אשר קיימת לו הזכות המשפטית להמשיך בחוזה השכירות, או לקבוע כי מדובר בנכס מכביד, ולהורות על מכירת הנכס הכל בהתאם לשיקול דעתו ובאישור בית המשפט.
אינני מקבל את הטענה כי בתקופה בה שהו בנכס לא היתה אמורה הנתבעת מס' 1 אמורה לשלם בעבור תקופת השכירות.

עם זאת, צר לי לומר כי בנקודה אחת, בסיסית טועים התובעים והיא הטענה באשר ליריבות.

אכן, יתכן וחוב קיים. ועל כך אעמוד בהמשך, אך באשר לסוגייה מי היה רשאי במקרה דנן, לאכוף את החוב על הנתבעים, הרי במקרה דנן, אך ורק כונס הנכסים, באישור בית המשפט, אלא אם עמדה בפניי החלטה אחרת אשר בסוגיה זו היתה מסבירה את המשך התובענה בבית משפט זה.
יכולתי לסיים תובענה זו ופסק דין זה באמירה זו, אך אמשיך ואומר את דבריי בהמשך.

סכום החוב או טענת הפרעון:

אין חולק כי הטוען טענת פרעון עליו הראיה, כי פרע את חובו.

הדרך להוכחת פרעון החוב, אמורה להיות בכתובים או בהסכם ולא זה ולא זה הוצגו בפניי על ידי הנתבעת מס' 1 או הנתבע מס' 2.
משמע, מבחינת הדין, החוב קיים גם קיים. כל עוד לא הובאה כאמור ראיה כנדרש בדין, ומשעל הנתבעים עול הראיה להוכיח את דבריהם הרי אני קובע וזאת ללא כל ספק, כי החוב הנתבע הינו חוב קיים.
אלא היא, וזאת אמרתי ברישא של הפרק הקודם הזכות להפרע מהנתבעים או מהנתבעת מס' 1 היא של כונס




הנכסים, ולא של התובעים עצמם.

אומר, כי דבריי אלה נכתבים בהסתייגות מסויימת מאחר ולא קיימות לי שתי הגרסאות צוותא חדא, ולא ניתן היה לצערי לחקור את התובע הוא המנוח, אך תצהירו של הנתבע, אשר ניתן במסגרת תצהיר עדות ראשית, מעלה תהיות באשר לדרך ההתנהלות הכספית, כמו למשל: נסיון להוליך שולל את כונס הנכסים על ידי תשלום זוטא על ידי הנתבע על מנת שימשיך להחזיק בנכס.
אמירה זו, מעלה תהיות אך אינני יכול להסתמך עליה בלבד, מה עוד שאין בידיי את הנתונים, לגבי סכום החוב הנטען למעט הטענה לגבי כלל הסכום, אשר לא הוכח, וכן, אם אכן, היתה התנהגות אשר היתה דומה להתנהגות זו, ובנוסף הסוגיה כי כל עוד קיים היה כונס נכסים, הכספים היו אמורים להגיע לידיו ולא לכל מאן דהו אחר.
משמע, נטל הראיה גם הזרימה הכספית היתה אמור הלהתנהל בדרך אחרת מאשר תחילת ההתקשרות בין הצדדים.

לכן, גם פרק זה, דינו להדחות.

הרמת מסך או התחייבות אחרת:

אומר כי במקרה דנן, לצערי הרב הליכתו מהעולם של התובע, מעמידה את התובעים בנקודה קשה מבחינה משפטית.

עומדת כאן גירסה מול גרסה, אשר לא זכתה לכתובים.

ולפיכך, אינני יכול לקבוע כי קיימת התחייבות כלשהיא, של הנתבע מס' 2 במקרה דנן, לחובותיה של הנתבעת מס' 1.
באשר להרמת מסך, הרי טענה זו לא נטענה מפורשות, אלא בכלליות בסעיף 16 לכתב התביעה המתוקן, לפיו, מדובר היה בחברה משפחתית אשר השימוש באישיות משפטית נפרדת נעשה על מנת להתחמק מהחובות.
אומר לכך, כי אינני מקבל טענה זו, ולו מן הטעם כי אין מחלוקת שחלק מהכספים שולמו. זאת ועוד, גם בחוזים עצמם דאג המנוח להחתים ערבים או לפחות ערב אחד, כך שבהתקשות החוזית בין הצדדים, לא נראה לי כי התובע הולך שולל ואם היה לו ספק כלשהו, מן הראוי היה להביאו בידי ביטוי משפטי על ידי החתמתו של הנתבע מס' 2 כערב לחובות החברה, או בהיותו כצד לחוזה.
באשר להרמת מסך - אינני סבור כי במקרה דנן חלים הכללים של הרמת מסך , הן על פי פקודת החברות הישנה, והן על פי חוק החברות. מה עוד שגם טענה זו כפי שטענתי נטענה באופן רפה, ואת היריבות ניסו לחדד מכוח דיני החוזים, דיני השכירות והשאילה, דיני הערבות, דיני עשיית עושר, ורק בסיפא, דיני הרמת מסך , וזיהויו של הנתבע מס' 2 הלכה למעשה עם הנתבעת מס' 1.
הנה אנו רואים כי גם התובעים לא ראו בעניין הרמת מסך משום סוגיה אשר יש בה ממש.

ונושא פרקטי, במהלך הדיונים, הסתבר כי הנתבע מס' 2 עזב את הארץ וספק גם אם כל פסק דין אשר ינתן נגדו, יהיה רלוונטי אך זה כמובן כאימרת אגב, ולא כאמירה משפטית אשר יש בה לחייב מי מהצדדים שלא לקבל פסק דין אם מתן פסק הדין נובע מנסיבות אחרות לגמרי.
סוף דבר:

מהמסמכים אשר בפניי, לא הופרכה העובדה כי קיים חוב, אך חוב זה, לפחות כל עוד לא הוכח אחרת לבית המשפט ובמקרה דנן, לא הוכח, אזי, לא ניתן לתובעו אלא על ידי כונס הנכסים אשר מונה בזמנו על ידי ראש ההוצל"פ ולפיכך, אינני רואה מקום להעתר לתובענה כפי שהיא מונחת בפניי, לא באופן ישיר ולא כנגד הנתבע מס' 2.
בנסיבות העניין, סבורני כי התוצאה הנכונה היא דחיית התביעה, ככל שהיא נוגעת לעזבון המנוח ויורשיו וכן, לאור העובדה כי הגעתי למסקנה כי החוב אכן קיים, אזי, לא אתן ולא אפסוק צו להוצאות.
התביעה נדחית אין צו להוצאות.

מאחר ותיק זה אוחד עם ת.א. 1289/02 הרי לאור העובדה כי התובענה נדחתה, אין עוד מקום לקיומו של תיק זה ולפיכך, הבקשה או התביעה נדחית, גם בתיק זה, וזאת ללא צו להוצאות.
(אישור עיקול זמני).

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום ג' בסיון, תשס"ז (20/05/2007) בהעדר הצדדים..



 


פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950 949 948 947 946 945 944 943 942 941 940

פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

צור קשר

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית | קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.