פסקי דין בנושא הרמת מסך סעיף 6 לחוק החברות

לשון הרע הגנת הפרטיות זכויות יוצרים עורכי דין עו"ד משרד עורך דין משרדים פרקליטים פרקליט


בית משפט השלום ראשון לציון

א 3107/05

בפני: כבוד השופטת מיכל נד"ב

התובעים: 1. שטרן ערן
2. שטרן ויקי
ע"י ב"כ עו"ד שלו אברהם

נגד

הנתבעים: 1. צמרת גן גינות הכפר בע"מ
2. צמרת גן בע"מ
3. תורג'מן עודד
ע"י ב"כ עו"ד סגל יהושע

פסק דין

1. התביעה שלפני היא תביעת התובעים כנגד הנתבעים לפיצוי בסך 67,100 ₪ בגין ליקויי בנייה, הוצאות ועגמת נפש.
2. העובדות שאינן במחלוקת

בין התובעים לנתבעת 1 נחתם "הסכם קבלן" ביום 29/8/99 (להלן: "ההסכם").

החזקה בדירה נמסרה לתובעים ב- 13.7.00.

3. לכתב התביעה צרפו התובעים חוות דעת של המהנדס גנישב מחברת טרמינל לפיה סה"כ עלות ביצוע תיקון הליקויים בדירת התובעים - 31,261 ₪. כן צורפה חוו"ד שמאית של יעקב שלום האומדת את ירידת ערך דירת התובעים, בסך 4,671$.
4. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו, בתיק, את המהנדס וימר. הצדדים הסכימו כי חווה"ד תהיה היחידה בתיק. המומחה וימר קבע בחוות דעתו, כי עלות תיקון הליקויים לתובעים - 17,100 ₪+מע"מ, ולנתבעת - 14,200 ₪+מע"מ.
המומחה קבע עוד, כי חלה ירידת ערך בדירה עקב פגם פונקציונלי במידות הפרוזדור וחדר השינה בשווי של 16,400 ₪.
5. האחריות הנטענת של נתבעת 1, עפ"י כתב התביעה, היא עפ"י חוק מכר (דירות) התשל"ג - 1973, בגין הפרת חוזה ובעוולה נזיקית של רשלנות. האחריות הנטענת לעניין נתבעת 2 היא מכוח הרמת מסך עקב שימוש לרעה במסך ההתאגדות, והאחריות הנטענת לעניין נתבע 3 היא מתוקף אחריות אישית בעוולת רשלנות או הפרת חובה חקוקה. בסיכומיו זנח ב"כ התובעים את הטענה של הרמת מסך בכל הנוגע לנתבע 3.
6. עפ"י ההסכם ההתקשרות בין התובעים לנתבעת 1 היא שנתבעת 1 - הקבלן, תבצע עבור התובעים בניית מבנה (ר' נספח א' לכתב התביעה). על כן טוענים הנתבעים, כי האחריות הנטענת לליקויי הבניה אינה קמה מכח חוק מכר (דירות) תשל"ג - 1973.
7. חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 מגדיר "מוכר" לצורך החוק: "מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו אל של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור. למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה".
בענייננו, הנתבעת 1 לא בנתה את הדירה על מנת למכרה, היא לא מוכרת הדירה.

הנתבעת 1 סיפקה שירותי בניה.

עו"ד אביחי נ' ורדי בספרו דיני מכר דירות ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים תשס"א - 2001 בעמ' 59 כותב:

"לכאורה מהגדרת החוק עולה כי קבלן המבצע בניית דירה או דירות, עבור אחרים, אינו בא בגדר חוק המכר (דירות), שכן הגדרת "מוכר", כוללת בתוכה את רכיב "המכירה", וקבלן מבצע אינו מוכר את הדירה. מהאמור עולה כי החובות המוטלות, מכח חוק זה, וההגנות השונות הניתנות לרוכש הדירה לא עומדות לרוכש הדירה כלפי הקבלן המבצע,



ואף אינן עומדות כלפי בעל קרקע המזמין שירותי בניה... יחד עם זאת, אין באמור לעיל, כדי לגרוע מחובת הקבלן המבצע, מכח עילות אלטרנטיביות, כגון עילות נזיקיות או עילות חוזיות".
גם א. זמיר בספרו חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 בהוצאת המכון למחקרי חקירה ולמשפט השוואתי על שם הרי ומיכאל סאקר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ב - 2002 מביע דעה דומה:

"בד בבד, אנשים המעורבים בבניית הדירה אך אינם צד לחוזה עם הקונה - כמו האדריכל שתכנן את הבניין, המהנדס שפיקח על בנייתו... קבלנים, קבלני משנה... אינם נושאים באחריות על פי החוק. אנשים אלה עשויים לשאת באחריות כלפי הקונה מכח דינים אחרים, ובפרט דיני הנזיקין... חלק מאנשים אלה עשויים לשאת באחריות כלפי הקונה מכח יחס חוזי מיוחד, אולם החוק אינו חל על אחריות זו" (ר' עמ' 167 - 168).
על כן אני קובעת, כי לא קמה לנתבעת 1 אחריות מכח חוק המכר (דירות).

8. בהסכם בסעיף 5 שכותרתו "ליקויים ואחריות" הוסכם כדלקמן:

"5.1 לאחר השלמת העבודה על פי הסכם זה ידווח על כך הקבלן למזמין והמזמין תוך 7 ימים מקבלת ההודעה יבדוק את טיב העבודה.
6.2 מצא המזמין ליקויים ו/או פגמים המצריכים תיקון כלשהו, יירשם הדבר בפרטיכל שייחתם ע"י שני הצדדים והפגמים יתוקנו בהקדם האפשרי ע"י הקבלן.
6.3 הקבלן מתחייב בזה לתקן בהקדם האפשרי על חשבונו כל פגם ו/או נזק ובכל ליקוי שיתגלה בעבודה לאחר ביצועה ובמשך התקופות המאוזכרות בחוק המכר (דירות) (תיקון מס. 3) (להלן: "החוק").
כל האמור בסעיף זה יחול לגבי ליקוי שהתהווה כתוצאה מעבודה לקויה של הקבלן ו/או עובדיו או כתוצאה משמוש בחומרים פגומים ו/או מכל סיבה אחרת הקשורה בעבודת הקבלן.
תוספות ו/או שינויים שלא בוצעו ע"י הקבלן יהיו באחריות המזמין.

6.4 אחריות הקבלן לטיב הבניה והחומרים תהיה בהתאם לאמור בהוראות החוק לעניין זה".

סעיף 5 האמור מאמץ למעשה את חוק מכר (דירות) בכל הנוגע לתקופות הבדק והאחריות, וסעיף זה מחייב בין הצדדים לעניין ליקויי בנייה.
כאמור החזקה בדירה נמסרה לתובעים ב- 7/00.

9. מעדות התובעת, עולות העובדות כדלקמן: במעמד קבלת החזקה נמסרה עם ת/3 רשימת תיקונים; "היו תיקוני צבע שטופלו בבדק הבית הראשון, עשו ולא סיימו" (פר' עמ' 5 שו' 12). בתום השנה השנייה, במהלך חורף גשום היו נזילות וטפטופים במטבח (פר' עמ' 5 שו' 23 - 27); בסוף החורף "?או לעשות כביכול בדק בית. עודד שלח פועל ועשינו רשימה של כל הדברים שצריך לתקן, כל הליקויים שאמורים היו לתקן, ונכנסו שני פועלים רומנים לתוך הבית, והתחילו לתקן את הליקויים, חלקם לפחות" (פר' עמ' 5 שו' 28 - 30). בנוסף לנזילות באותו שלב היו ליקויים של מרצפות שבורות, נזילה מחלונות שלא ננעלו, סדקים בגדר, חגורת בטון שבורה (פר' עמ' 6 שו' 1 - 10).
לטענת התובעת בוצעו תיקונים קוסמטיים (שם שו' 13);

בחורף השלישי שוב החלו נזילות וטפטופים והחלה רטיבות לרוץ בקירות (שם שו' 16 - 17). הגיע פועל עלה לגג טען שתיקן, ולאחר מכן המשיכו הנזילות (פר' עמ' 6 שו' 19 - 22). התובעים התקשרו שוב לנתבע 3. הגיע פועל וטען שיש לחכות לסוף החורף. בסוף החורף הגיע פועל שביצע תיקון (פר' עמ' 6 שו' 25 - 28). בחורף הבא שוב נזילות (פר' עמ' 7 שו' 1).
10. נתבע 3 בעדותו בעניין הליקויים טען "התובעים פנו לחברה לביצוע תיקוני בדק, החברה ביצעה לבית תיקוני בדק ונענתה לכל הפניות שלהם" (פר' עמ' 16 שו' 10 - 11).
11. מהאמור לעיל עולה, כי עדות התובעת לא נסתרה. תלונותיה לעניין הליקויים החלו לפני תום תקופת הבדק ובודאי שלפני תום תקופת האחריות, כהגדרתם בחוק מכר (דירות). על כן זכאים התובעים להסתמך על אי ההתאמות נשוא חוות דעת מומחה בית המשפט. בהתאמה אני קובעת, כי משנותרו הליקויים כפי שקבע מומחה בית המשפט, הרי שנתבעת 1 הפרה את ההסכם עם התובעים (סעיף 5 להסכם). למרות שניתנו לה הזדמנויות לתיקון ההפרה לא



תיקנה ההפרה, ועל כן עליה לפצות התובעים בגין הנזק שנגרם להם עקב הפרה זו.

12. לא מצאתי מקום להתייחס ל- נ/1 מאחר שהוא מהווה שינוי חזית לעומת כתב ההגנה. לנ/1 אין זכר בכתב ההגנה, וב"כ הנתבעים אף לא ביקשה לתקן כתבי טענותיה משגולה נ/1.
13. אינני מקבלת את טענות נתבע 3 לעניין הליקויים שקבע מומחה בית המשפט, שהם ליקויים שמקורם בלאי סביר. המומחה היה ער למועד מסירת החזקה בדירה (ר' עמ' 2 לחוות הדעת). כמו כן במקרה אחד התייחס המומחה לבעייתיות עובדתית באשר לחיזוק ברז הגן בגינה, וכאשר סבר שאין וודאות שהליקוי היה במועד המסירה לא הביאו בחשבון תחשיב הליקויים. מהאמור עולה, כי הליקויים שנמצאו הם ליקויים שנובעים מפגמים בעבודת נתבעת 1. על כן אני קובעת כי על נתבעת 1 לפצות את התובעים על מלוא סכום הליקויים שקבע המומחה וימר, לפי עלות ביצוע לתובעים בסך 17,100 ₪ בצירוף מע"מ.
14. ירידת הערך - המומחה קבע כאמור ירידת ערך בגין רוחב פרוזדור מוקטן וסטיה במידות חדר השינה. הנתבע 3 טען, כי התובעים "הורו לנו לבצע על פי תוכניות שהגישו לנו במעמד חתימת החוזה והם היו רשאים לבצע שינויים במחיצות פנים הבית ללא כל זכות ערעור שלנו (פר' עמ' 10 שו' 5 - 8).
התובעת לא נחקרה בחקירה נגדית בעניין זה.

בהסכם בסעיף 2.1 כתוב: "הקבלן מצהיר ומתחייב לבצע עבור המזמין את עבודות המבנה.. להלן: "המבנה" עפ"י המיפרט הטכני המצורף להסכם זה והתוכניות אשר הוכנו ע"י אדריכלי הקבלן להלן "האדריכל" לגבי יחידות הדיור שהינה דירת המגורים כפי שמתוארת בתשריט המצ"ב..." (ההדגשה שלי - מ.נ.).
סעיף 2.7 קובע: "ירצה המזמין להכניס שינויים פנימיים ו/או תוספות בתכניות דירתו - עליו לבוא בדברים עם הקבלן לפני גמר עבודות יסודות המבנה ולשלם לו במישרין כל סכום שיוסכם.." (ההדגשה שלי - מ.נ.).
סעיף 2.8 קובע: "המזמין רשאי לדרוש ולקבל ביצוע תכנית פנים הדירה השונה בכל הנוגע למחיצות בלבד (קירות פנים) ללא שתחול תוספת תשלום ובלבד שתכנית זו תוגש לקבלן לא יאוחר מתחילת יציקת היסודות" (ההדגשה שלי - מ.נ.).
המומחה וימר קבע בחווה"ד שמידות חדר השינה ורוחב הפרוזדור אינם מתאימים לתכנית המכר.

הנתבע 3 לא הציג תוכנית שינויים של התובעים לעומת תוכנית המכר, ולא הוכיח פנייה של התובעים לביצוע שינויים. לכאורה הוכנה התכנית ע"י אדריכל הנתבעת 1.
על כן אני קובעת, כי חדר השינה והפרוזדור ניבנו בניגוד לתוכנית המכר ומטעם זה על נתבעת 1 לשלם לתובעים פיצוי בגין ירידת ערך עפ"י קביעת המומחה בגין פגם בביצוע העבודות בכך שאינן תואמות לתכניות, בסך 16,400 ₪.
15. אני מקבלת את טענת התובעים, כי נגרם להם נזק שאינו ממוני עקב הליקויים ובעיקר תופעת הנזילות מידי חורף, ואני פוסקת להם פיצוי בגין כך, עפ"י אומדנה, בסך 8,000 ₪. בנוסף תישא נתבעת 1 בכל הוצאות התובעים, לרבות עלות חוו"ד המומחים, ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪+מע"מ.
16. אחריות נתבעת 2 - ב"כ הנתבעים טענה, כי אין כל יריבות עם נתבעת 2. התובעים טוענים שיש להרים את מסך ההתאגדות של נתבעת 1 ולחייב עקב כך את נתבעת 2 - בעלת המניות העיקרית בנתבעת 1. נראה כי התובעים נסמכים לכאורה על כך שעובר לחתימת ההסכם נחתם המסמך ת/1 שכותרתו: "התחייבות לבנייה משותפת". המסמך מופנה לצמרת גן. המסמך נחזה כמסמך סטנדרטי שערכה החברה המוכרת. בגוף המסמך סעיף 3 נכתב: "הבניה תתבצע באמצעות חברת צמרת גן בע"מ (להלן: "הקבלן").
התובעים חתמו על המסמך. כמו כן מצויה תחתית המסמך חותמת של "צמרת גן גינות הכפר בע"מ".

ההסכם נחתם בסופו של יום עם צמרת גן גינות הכפר בע"מ.

סעיף 6 לחוק החברות קובע:

"הרמת מסך [תיקון: תשס"ה]

(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;






(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו.
(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א)".
אכן המסמך ת/1 מעורר אולי חשד ראשוני שיש ערבוב בין החברות ואולם עפ"י חוק החברות התנאים בסעיף 6 (א) הם מצטברים, דהיינו, לשם הרמת מסך על בית המשפט להשתכנע ש"צודק ונכון לעשות כן" וכן כי התקיימו תנאי ס"ק (א) או (ב) לאותו סעיף.
אינני סבורה שהוכח לפני שאכן היה עירבוב בין החברות מעבר לאותו מסמך. מכל מקום לא הוכח שערבוב כזה, אם היה, נועד להונות התובעים, בדרך כלשהי. על כן לא מצאתי מקום להרים המסך כמבוקש.
17. אחריות נתבע 3 - התובעים טענו שיש מקום לייחס לנתבע 3 אחריות אישית עקב כך שעוול כלפי התובעים בעוולת רשלנות.
בע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדבס בע"מ נ' אורן פ"ד לה (4) 253 בעמ' 256 קובע כב' השופט שמגר (כתוארו אז) את עקרונות מודל האחריות האישית של אורגן בחברה כדלקמן:

"עובדת היותו של פלוני מנהל חברה ולפיכך אורגן שלה אינה קונקלוזיבית לעניין קביעת אחריותו האישית בנזיקין. עצם האחריות בנזיקין והיקפה אינם פונקציה של הקביעה, אם העוולה בוצעה על-ידי אותו אדם כאורגן של חברה או כאדם פרטי.
היותו של פלוני בין השאר אורגן של חברה אינו מקנה לו חסינות בנזיקין, ואיןהוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של חברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקיןזה או אחר בוצע על-ידיו. השאלה שיש לשאול היא, אם התמלאו היסודות, הנדרשים לקיומה של אחת העוולות, המנויות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואם התשובה היאחיובית, תוטל אחרות אישית על האדם, שממעשיו או ממחדליו עולים היסודות המרכיבים עוולה אזרחית פלונית. מאידך גיסא, מן הנכון לחזור ולהזכיר את המובן מאליו והוא, כי כשם שמי שמשמש כאורגן של חברה אינו חסין מפני אחריות בנזיקין על פעולותיו כאורגן, כך גם לא יהיה נכון לומר, כי בשל מעמדו האמור מתרחבת ומתפרשת אחריותו מעבר לתחומי האחריות, שהותוו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. מנהל חברה אינו חב בנזיקין בגין מעשיהם של עובדי החברה או אחרים המורשים לעשות פעולות מטעמה, אלא על-פי הכללים, שנקבעו בפקודה, בעניין האחריות למעשיהם או מחדליהם של אחרים והזיקות ההדדיות, היוצרות אחריות כאמור".
בע"א 507/79 ראונדנאלי (קורן) נ. חכים פ"ד לו (2) 757 בעמ' 794 המשיך וקבע כב' השופט ברק (כתוארו אז):

"עיקרון היסוד של דיני הנזיקין הוא, כי מי שמקיים את היסודות של העוולה אחראי למעשיו שלו. מעמדו של המעוול בהירארכיה המינהלית או הביצועית אין בו כדי לשחרר את המעוול מאחריותו. על-כן, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה לא למען עצמו, אלא כעובד או כשלוח של אחר, אין בה כדי לשחרר את המבצע מאחריות בנזיקין. בדומה, עצם העובדה שאדם מבצע עוולה כאורגן של תאגיד אין בה כדי לשחררו מאחריות".
בע"א 4612/95 מתתיהו נ. שטיל פ"ד נא (4) 769 עמד כב' השופט אור על השאלה מה נדרש לצורך גיבושה של חוות זהירות אישית של מנהל כדלקמן:

"לצורך העניין שבפנינו, די שנעמוד על כך, שלצורך גיבושה של חובת זהירות אישית עצמאית של המנהל, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשגרתית של נושא משרה בחברה. מבלי למצות, עשויות להיות בהקשר זה משמעות



לנתונים, כמו מומחיות אישית של המנהל בעניין נשוא ההתקשרות עליה סמך הצד השני להתקשרות.. חובות מקצועיות של המנהל, המבוססות על מיומנות מקצועית שלו - למשל כרופא, עורך דין או מתכנן.. או קיומם של יחסים מיוחדים בין המנהל לבין הצד השלישי, אשר הביאו לכך שהצד השלישי נתן במנהל המסויים את אמונו ובטחונו כי המנהל, באופן אישי, לוקח אחריות כלפי הצד השלישי... השאלה, על כן, היא האם הניחו המערערים תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק כי פעילותם של המנהלים בהתקשרות האמורה חרגה מפעולתם השיגרתית כמנהלים בחברה, באופן שמטיל עליהם חובת זהירות אישית כלפי המערערים".
בע"א 2792/03 "יצהרי ואח' נ. טל אימפורט (מוצרי היער) בע"מ (טרם פורסם) חזר בית המשפט העליון על ההלכות האמורות.
18. ולענייננו. בכתב ההגנה טען נתבע 3 כדלקמן: "הנתבע 3 טוען כי הינו מנהל הנתבעת 1 וכל פעולותיו מול התובעים נעשו בתוקף תפקידו כמנהל הנתבעת 1". (ר' סעיף 17.7.2).
בעדותו בבית המשפט העיד נתבע 3: "באשר לי באופן אישי, מעבר לזה ששימשתי כפרוייקטור של הפרוייקט, ניהלתי את כל הליך הביצוע בשטח, כשכיר של החברה. קיבלתי משכורת עבור שירותי" (פר' עמ' 17 שו' 6, 7 ).
בחקירתו הנגדית הופנה הנתבע 3 לכתב ההגנה וטען:

"אני לא מנהל בחברה" ( פר' עמ' 18 שו' 4).

בהמשך טען הנתבע 3 כי הועסק כפרוייקטור של החברה וכי "אני הועסקתי בקשר מול קבלני המשנה, רשויות" (פר' עמ' 18 שו' 10) וכי: "אני איש בניין, אין לי מקצוע מוגדר, לא למדתי בשום מוסד אקדמי, אני טייח במקצועי, סיימתי 12 שנות לימוד" (פר' עמ' 18 שו' 27 - 28).
מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו, כי בעת ביקורו השתתפו בין היתר "ע. תורגמן - מבעלי הנתבעת".

הנתבע 3 צירף כראייה לכך שאינו מנהל בנתבעת 1, תדפיס עדכני מרשם החברות.

אינני סבורה שיש בתפיס זה כדי להעיד על זהות המנהלים בשנת 1999 מועד חתימת ההסכם ובשנים של הבנייה. טענתו הסתמית של נתבע 3 שלא היו שינויים משך 7 שנים, לא הוכחה כלל.
אני מאמינה לתובעים, כי נתבע 3 הציג עצמו כבעל החברה (פר' עמ' 9 שו' 21) כשם שעשה כן לפני מומחה בית המשפט. התובעת העידה כי "עודד אמר לי ולבעלי שהוא צמרת גן גינות הכפר והוא צמרת גן" ( פר' עמ' 10 שו' 3 ). אני מאמינה גם בעניין זה לתובעת. גירסת נתבע 3 אינה מהימנה עלי לאור שינויי הגירסה של נתבע 3 במסמכי ביה"ד, שהציג עצמו בכתב ההגנה - כמנהל, בפני המומחה - כבעלים ובפני בית המשפט כשכיר - פרוייקטור.
נתבע 3 לא הביא כל ראייה שהיה שכיר של הנתבעת 1 וטענתו בעניין זה היא גם כן טענה בעלמא.

נתבע 3 העיד כאמור שהוא שימש כפרוייקטור וכי ניהל את כל תהליך הביצוע בשטח ועמד מול קבלני המשנה.

בבוא בית המשפט לקבוע אחריות בעוולת הרשלנות עליו לבחון תחילה את השאלה האם חב המזיק חובת זהירות לניזוק. מבחן זה כולל שני היבטים - ההיבט העקרוני חובת הזהירות המושגית, וההיבט הספציפי - חובת הזהירות הקונקרטית. לאחר מכן על בית המשפט לבחון, האם הפר המזיק את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו - האם סטה מסטנדרט הזהירות המוטל עליו. לבסוף על בית המשפט להחליט אם הפרת החובה היא שגרמה לנזק (ר' ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקורית בית שמש פ"ד לז (1) 113 בעמ' 123).
נראה לי, כי בנסיבות האמורות שהנתבע 3 ניהל את כל הליך הביצוע בשטח כדבריו, קמה לו חובת זהירות מושגית כלפי התובעים, שרכשו שירותי בנייה בפרוייקט אותו ניהל וביצע כדבריו. חובת הזהירות הקונקרטית נקבעת עפ"י מבחן הציפיות. השאלה היא אם אדם סביר יכול היה לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה את התרחשות הנזק, ואם כן - האם אדם סביר צריך היה כעניין שבמדיניות לצפות את התרחשות הנזק.
בענייננו יכול היה הנתבע 3 לצפות שאם לא יועסקו קבלנים מיומנים, ואם לא יהיה פיקוח ראוי עלולים להיווצר ליקויי בניה דבר שיגרום נזק לתובעים. נתבע 3 העיד על עצמו שהוא טייח, שלא רכש מיומנות אחרת כלשהי. למרות זאת עסק בניהול כל תהליך ביצוע פרוייקט הבניה בשטח.
נתבע 3 טען באופן סתמי כי הנתבעת שכרה את מיטב בעלי המקצוע, אדריכלים ומתכננים (פר' עמ' 16 שו' 9 - 10).

לבית המשפט לא הובאו לעדות האדריכלים המדוברים, לא הובאו קבלני המשנה או חלקם וממילא לא הוכח שהועסקו קבלנים מיומנים. לא נטען ולא הוכח שהיה פיקוח מעבר ל"פיקוחו" של הנתבע 3 שכאמור אינו בעל מקצוע בעניין.





זאת ועוד. הניסיונות החוזרים לתיקון הליקויים בבית התובעים, ללא הצלחה, והבניה שלא לפי התוכניות, מלמדים לכאורה, כי בעלי המקצוע שהעסיקו הנתבעים לא היו מיומנים, ו/או שהפיקוח לא היה נאות.
אשר על כן אני קובעת, כי הנתבע 3 הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובעים, ועקב כך נגרמו להם נזקים, בדמות ליקויי בניה וירידת ערך.
סוף דבר אני קובעת, כי התובעים הוכיח במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי יש מקום ליחס לנתבע 3 ביצועה של עוולת רשלנות כלפיהם אשר הביאה לנזקיהם.
19. לאור האמור עד כאן, אני מחייבת את נתבעת 1 ואת נתבע 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן:

עלות תיקון ליקויים - 17,100 ₪+ מע"מ.

פיצוי בגין ירידת ערך - 16,400 ₪.

פיצוי בגין עגמת נפש - 8,000 ₪.

בנוסף ישאו הנתבעים 1, 3 בכל הוצאות התובעים ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום י"ד בסיון, תשס"ז (31/05/2007) בהעדר הצדדים.






תא 05 / 3107 שטרן ערן נ' צמרת גן גינות הכפר בע"מ [פדאור (לא פורסם) 07 (17) 772], עמוד 1-6


פסיקה נוספת בנושא הרמת מסך : 950 949 948 947 946 945 944 943 942 941 940

פסיקה נוספת בלשון הרע : 1000 999 998 997 996 995 994 993 992 991 990

 

עורך דין - אינדקס חוקים - לשירות עורכי דין ולשירות הציבור


חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה-1965

חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א-1981

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981

חוק הערבות , התשכ"ז-1967

חוק השכירות והשאילה , התשל"א-1971

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-19651

חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

 

שון

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

 עבודה עורך דין ליטיגציה עורך דין פטנטים עורך דין סימני מסחר עורך דין מסחרי עורך דין חוזים עורך דין עתירות עורך דין מנהלי עורך דין ציבורי עו"ד עורך דין פלילי עורך דין בינלאומי עורך דין יוזמות עורך דין כלכלי עורך דין השקעות עורך דין תקשורת עורך דין בית משפט עורכי דין בתי משפט עורך דין נזיקיןעו"ד עורך דין רשלנות עורך דין תאונות דרכים עורך דין צווארן לבן עורך דין עסקאות עורך דין ארנונה עורך דין שיקים עורך דין ימאות עורך דין מושבים עורך דין חקלאות עורך דין תיירות עורך דין עובדים זרים עורך עו"עו"ד עו"ד ד דין היי טק עורכי דין אינטרנט עורך דין צווים זמניים עורכי דין צו זמני עורך דין עוולות מסחריות עורך דין לשון הרע עורך דין בג"צ עו"ד עורכי דין תכנון ובניה עורך דין הנפקות עורך דין משפחה עורכי דין גירושין עורך דין מזונות בתי משפט התנגדות חקירת יכולת איחוד תיקים עו"ד חובות גבייה גביה ערעור מחוזי ספר חוק סעיף סעיפים תקנה תקנות מדינה חבר כנסת שר ממשלה ראש שיער שרים עיתון עיתונות עיתוניםעו"ד מחר מכר עורך דין גירושין עורך דין עובדים זרים עורך דין הסכמים טפסים הוספת אתר רישום אתר עורך דין ליקויי בניה עורך דין קבלן אינדקס אתרים מחשבונים עו"ד משכנתא ביטוח לאומי תביעה בלעדיות עורך דין זכויות האדם עורך דין ביטוח

עובדות:
התובעת נקטה בהליכי תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנות מתוצרתה כאשר הנתבעים, ללא הרשאה, העתיקו והפיצו עותקים של תוכנות התובעת MS-DOS בגרסאות שונות, ו- WINDOWS בגרסאות שונות. כמו כן התובעת טענה כי הנתבעים סיפקו לרוכשי התוכנה רשיון מזויף של התוכנות ולא צורפו דיסקטים מקוריים של התוכנות וספרות עזר מקורית של התובעת.
הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על פי רשיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזויפים. לחלופין טענו הנתבעים כי הרשיונות נחזים להיות מקוריים, בהיותם דומים לרשיונות שמפיצה התובעת, והם נקנו על ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ. (כ- 200 רשיונות) בתום לב, ובתנאי תקנת השוק.

בית המשפט מצא כי:
1. העדויות והראיות מעידות כי הרשיונות נרכשו על ידי הנתבעת בדרך מפוקפקת, שהיתה ברורה לכל הצדדים, וכי כל הצדדים לעיסקה היו ערים להיותם של הרשיונות פיקטיביים ובכל זאת בחרו ``לעצום עיניים``.

2. הרשיונות שנתפסו אצל הנתבעת היו מסוגים שאינם מופצים כלל על ידי התובעת והם שונים בצורתם ובתוכנם מן הרשיונות המקוריים.

3. ללא כל קשר לכך שהרשיונות מזויפים, עצם הפעולה של העתקת תוכנות התובעת בידי הנתבעת, ושיווק התוכנות המועתקות ללקוחות הנתבעת, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת בתוכנות.
 
4. ``תקנת השוק`` אינה חלה על נכס המפר זכות יוצרים. לו היתה תקנת השוק חלה המשמעות כי אדם שרכש מוצרים המפרים פטנט, מדגם או זכות יוצרים, יוכל להמשיך ולהפיצם לאחרים, מכח ``תקנת השוק``. אך זה בפירוש אינו מצב דברים מבחינה משפטית.

5. אדם שרכש מוצר המפר זכות יוצרים, איננו יכול להמשיך ולהחזיק בו מכח ``תקנת השוק``, כיוון שבעל זכות היוצרים רשאי ליטול ממנו את הנכס המפר, אשר נחשב על פי הדין כרכושו של בעל זכות היוצרים
.בית-המשפט העליון פסק -א. (1) בשותפות המתייחסת למכלול נכסים, זכויות וחובות, אין שותף רשאי לדרוש חלוקת נכס אחד בלבד, אלא הוא רשאי לדרוש לפרק את השותפות ולקבל חלקו ביתרת הרכוש ארי תשלום חובות השותפות.(2) אין לחלק נכס אחד מתוך מכלול השותפות.(3) בחשבון הרכוש המשותף של בני-זוג, יובאו גם חובות כלליים ולאו דוקא הקשורים לנכס מסויים.(4) במקרה של שותפות כללית בנכסים אין לדרוש מאת אחד מבני-הזוג יותר מאשר להוכיח כי הוא חייב כספים ומהו סכום החוב, ואין לדרוש ממנו הוכחה מה מקור החוב.ב. (1) כפועל יוצא מהחזקה בדבר שותפות כללית בנכסים, קיימת חזקה בדבר אחריות משותפת לחובות שנעשו בדרך הרגילה על-ידי אחד מבני-הזוג בתקופת קיומה של השותפות.(2) כשנוצר קרע בין בני-הזוג, וכתוצאה מזה חדל להתקיים המצב של שיתוף והחזקה על רכוש משותף נסתרת, משתנה המצב גם לגבי החובות הנעשים מאז ואילך על-ידי כל אחד מבני-הזוג

 

הפוך לעמוד הבית

הוסף למועדפים

אינדקס טפסים ופסקי דין

צור קשר

פנייה במייל

מעורבות חברתית

שכר טירחה מינימלי

                              

גיורא מאור עפולה אלכס כהן תל אביב איתן עורכי דין תאונות דרכים פיצוי נזיקין נזקי גוף פיצויים

עורך דין הוצאה לפועל עורך דין זכויות יוצרים עורך דין קניין רוחני עורך דין מקרקעין עורך דין נדל"ן עורכי דין הוצאה לפועל עורך דין גבייה עורך דין מיסים עורך דין מסים עורך דין דיני

כמות מבקרים באתר :

Hit Counter

kurislaw עורך דין

עורך דין זכויות יוצרים עורך דין הוצאה לפועל עורך דין עורך דין לוחמני

 

ין ביעורך דין מיסים עורך דין זכויות יוצרים עורכי דין גבייה עורכי דין הוצאה לפועל עורכי דין מזונות עורכי דין תאונות דרכים עורכי דין משרד עריכת די

דף הבית | קישורים | קריירה| מפת האתר
עורכי דין נוספים | English | עורכי הדין | צור קשר
קישורים שימושיים-    | ChefMoz | MusicMoz  | Open-Site |  אינדקס חוקים
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.