עורכי דין ! עורך דין ! עו"ד

עורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"דעורכי דין ! עורך דין ! עו"ד
עורכי דין ! עורך דין ! עו"ד

תגיות לעמוד: עורך דין עורך דין דיני אינטרנט עורכי דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi  תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל   

ִ

מאמרי משפט

דיני נזיקין

הגדרת הנזיקין

מקומם של דיני הנזיקין במערכת המשפט

מטרות דיני הנזיקין

הפרת חובה חקוקה – סעיף 63

הייחוד בעוולת הפרת חובה חקוקה היא שלא העוולה עצמה קובעת חובה, אלא היא אך יוצרת עוולה בגין אי קיום חובה שמקורה מחוץ לפקודת הנזיקין. לכן ניתן למצוא אינטרסים מגוונים שעוולה זו מגינה עליהם. זוהי עוולת מסגרת, שבית המשפט ממלאה בתוכן על פי שיקולים של מדיניות משפטית.

חובה המוטלת על פי חקוק למעט פקודה זו

החקוק נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר

נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החקוק

החקוק לא התכוון להוציא תרופה זו

הסיפא של סעיף 63 לפקודת הנזיקין מכיל תנאי נגטיבי, אשר מעלה שתי שאלות עיקריות. השאלה הראשונה היא מתי מתכוון החקוק לשאול את התרופה. הפסיקה העניקה תשובות לשאלה זו. לגבי ענישה פלילית נקבע, כי אין בקביעת ענישה פלילית בהוראת החוק משום שלילת התרופה הנזיקית, שכן מדובר בשני מישורים שונים. חוק הבטיחות בעבודה קובע הוראות פליליות, ובית המשפט קבע גם כי יש בסיס לעוולת הפרה חובה  חקוקה. לגבי סעד אזרחי, נקבע בפסיקה האנגלית, כי המחוקק נתכוון בכך לשלול את התרופה. בתי המשפט בישראל לא קיבלו באופן מוחלט את הכלל הזה. בפס"ד לסלאו נ' ג'מאל קבע בית המשפט, כי הסעדים שחוק הגנת הדייר מאפשר לדייר מוגן אינו מונע ממנו תביעה בגין הפרת חובה חקוקה, שכן הסעדים הללו באים להוסיף ולא לגרוע מזכותו של הדייר לתבוע את מלוא הנזק שנגרם לו. השופט ברק בפס"ד ועקנין שהוזכר לעיל קבע, כי משנמצא שהחובה נועדה לטובתו של פלוני, חזקה היא שלא נתכוון החקוק לשאול את התרופה הנזיקית. על הלכה זו חזר בית המשפט בפס"ד סולטאן נ' סולטאן.

 

השאלה השנייה היא לגבי משמעותה של המלה "תרופה". בפסקי הדין שהוזכרו לעיל התייחסו בתי המשפט למלה "תרופה" במשמעות רחבה: אפשרות לבסס תביעה בגין עוולת הפרת חובה חקוקה. יש שסבורים כי למלה "תרופה" משמעות צרה: אפשרות לתבוע את הסעד הספציפי הקבוע בפקודה. השופט כהן נזקק לפרשנות זו בפס"ד BEECHAM GROUP LTD נ' ברסטול מאיירס קומפני בית המשפט ביקש להיזקק לפקודת הנזיקין לעניין הפרת פטנט, אלא שלא יכל להכליל את סעיפים 11 ו – 12 לפקודה על עוולות נזיקיות שמחוץ לפקודה. הדרך להחיל גם סעיפים אלה היא על ידי הכרה בעוולה המצויה בפקודת הנזיקין, היינו עוולה של הפרת  חובה חקוקה. לשם כך יש צורך להוכיח כי "החקוק אינו שולל את התרופה". השופט כהן פירש את המלה "תרופה" במשמעות הצרה של "סעד" סעד הפיצויים במקרה הנדון. לכן קבע השופט כהן, כי אמנם חוק הפטנטים בקובעו סעד של פיצויים ביקש לשלול אפשרות לתבוע פיצויים לפי הוראות פקודת הנזיקין, אך אינו שולל את האפשרות לתבוע בעוולה של הפרת חובה חקוקה שלא על מנת לקבל פיצויים. לפרשנות זאת של המלה "תרופה" נזקק השופט כהן בבקשו להחיל את סעיפים 11 ו – 12 לפקודת הנזיקין על העוולות שבחוק הפטנטים. כיום, לאחר שהפסיקה קבעה כי ניתן להחיל את ההוראות הכלליות שבפקודה גם על עוולות נזקיות שמחוץ לפקודה, אין עוד צורך לדרך של השופט כהן, ואין עוד צורך לפרש את המלה "תרופה" במשמעות הצרה של "סעד", אלא במשמעות הרחבה, לפיה כאשר שולל החקוק את השימוש בתרופה, אין הוא שולל תביעת פיצויים או סעד אחר, אלא הוא שולל את האפשרות לתבוע בעוולה של הפרת חובה חקוקה.

 

רשלנות – סעיפים 35 ו- 36

תקיפה – סעיף 23

הסגת גבול במקרקעין – סעיף 29

מטרדים – סעיפים 42 – 18

גרם הפרת חוזה – סעיף 62

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק אחריות למוצרים פגומים

חוק איסור לשון הרע

קשר סיבתי - סעיף 64

ריחוק הנזק סעיף 76 (1)

סיבות אחדות לנזק

פיצויים

השפעתן של הטבות על שיעור הפיצויים

 

 

 

 

 

 

 

 

דף הבית | פרופיל | תחומי עיסוק | קישורים | קריירה | English| תקנון |עו"ד|עורכי דין |צור קשר|עורך דין| דף הבית | פרופיל | טפסים | פשיטת רגל | הוצאה לפועל | בתי משפט | פסקי דין |עו"ד|עורכי דין |גילוי נאות |עורך דין
מאמרים |
עו"ד|עורכי דין |אינדקס עורכי דין |עורך דין| פלילי | פרופיל | טפסים | פשיטת רגל | הוצאה לפועל | בתי משפט | פסקי דין |עו"ד|עורכי דין |גילוי נאות |
Copyright © 2004 NOAM KURIS Law Offices and Mediation. All rights reserved.