מאמרי משפט

דיני נזיקין

הגדרת הנזיקין

מקומם של דיני הנזיקין במערכת המשפט

מטרות דיני הנזיקין

הפרת חובה חקוקה – סעיף 63

הייחוד בעוולת הפרת חובה חקוקה היא שלא העוולה עצמה קובעת חובה, אלא היא אך יוצרת עוולה בגין אי קיום חובה שמקורה מחוץ לפקודת הנזיקין. לכן ניתן למצוא אינטרסים מגוונים שעוולה זו מגינה עליהם. זוהי עוולת מסגרת, שבית המשפט ממלאה בתוכן על פי שיקולים של מדיניות משפטית.

חובה המוטלת על פי חקוק למעט פקודה זו

החקוק נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר

כאשר אומרים כי החקוק נועד לטובתו או להנאתו של אחר, הכוונה אינה לחקוק בכללותו, אלא לאותו חלק של החקוק הקובע את החובה. ייתכן, כי החקוק בכללותו נועד למטרה ציבורית, אך החקוק הספציפי נועד לטובתו של הפרט. בפס"ד מנטל נ' עיריית פתח תקווה, נקבע כי כאשר לא נמסרה הודעה מוקדמת לאדם שעה שצריכה הייתה להימסר, יש בכך בסיס לתביעה בגין הפרת חובה חקוקה, גם אם החוק בכללותו נועד למטרות ציבוריות, שכן ההודעה הספציפית שצריכה הייתה להימסר נועדה לטובת הפרט. גם בפס"ד סולטאן נ' סולטאן נקבע כי ההוראה אוסרת גירוש אישה נגד רצונה נועד אמנם לשפר את מעמדן של הנשים בחברה, אך גם נועד להגן על כל אישה ואישה כפרט.

 בתי משפט בארץ התלבטו רבות סביב השאלה, האם חובות הבאות להגן על כלל הציבור נכנסות במסגרת העוולה. אמנם סעיף 63 (ב) מסדיר בבהירות את השאלה ועונה עליה בחיוב, אך בתי המשפט העדיפו, עד לפס"ד בריגה נ' מוסטפה, לפסוק בהתאם להלכה האנגלית. בפס"ד PHILLIPS נקבע באנגליה, שלא ניתן לבסס תביעה בגין הפרת חובה חקוקה, כאשר החובה באה להגן על כלל הציבור. דעת המיעוט באותו פס"ד הייתה כי החקוק יכול להגן על הפרט כחלק מהציבור. כך פסקו בעבר גם בתי המשפט בארץ, אך בפס"ד בריגה נ' מוסטפה קבע בית המשפט, כי תקנות התעבורה מגנות אמנם על הציבור בכלל, וגם על כל בן אדם בפרט. כך גם נקבע בפס"ד וענקין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' ביחס להוראות האזהרה ברחצה בבריכה. 

השאלה מתי חקוק נועד לטובתו או להגנתו של אדם היא שאלה של פרשנות, והיא מתמלאת תוכן עפ"י שיקולים של מדיניות משפטית. לכן חשוב להכיר את אותם מקרים בהם כבר הכריע בית המשפט בעבר, כי הם נכנסים למסגרת של סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

 1.       פקודת הבטיחות בעבודה – מגנה על העובדים, ועליהם בלבד, ולכן אורח שניזוק אינו יכול לתבוע בעוולה של הפרת חובה חקוקה, בפס"ד לכדר נ' מדינת ישראל עולה כי לא על כל עובד באה הפקודה להגן, אלא על עובדים מסוג מסוים. במקרה שפסק הדין דובר על העובדים הנזקקים לעזרה ראשונה, ולא לעובדים הנפגעים תוך מתן העזרה.

2.       חוק הגנת הדייר – סעיף 68 לחוק מחייב בעל בית בדיור מוגן לתקן את הדרוש תיקון כדי להחזיק את הבית במצב הנדרש. בעל בית שאינו עושה כן, ניתן לתובעו בגין הפרת חובה חקוקה, כך עולה מפס"ד לסלאו נ' ג'מאל. הפסיקה המחוזית הסבירה כי רק הדייר יכול לתבוע בגין הפרת החובה, ולא אורח. 

מספר חקוקים נועדו הן להגנה על כלל הציבור, והן להגנה על קבוצה מסוימת של אנשים. ראינו כבר את הוראת סעיף 181 לחוק העונשין האוסר גירוש נשים בעל כורחן (פס"ד סולטאן נ' סולטאן) ואת פס"ד כרמלי נ' מדינת ישראל אשר הכיר באופן עקרוני בזכות תביעה בגין הפרת חובה חקוקה במקרה של אשפוז כפוי. (בפס”ד זה לא זכותה המערערת לסעד שבקשה, בשל החפיפה שהייתה קיימת בין עוולת הפרת חובה חקוקה ובין עוולה של כליאת שווא ובשל ההגנה בזו האחרונה). על מספר חקוקים נוספים נתן בית המשפט את דעתו בעניין זה:

1.       חקוקי בניין ערים – ראינו כבר בפסק הדין של אדמה, אגרא-רמא וג'דעון נ' סולימאן, כי קיימות הוראות בחוק המטילות חובה לטובת בני אדם כפרטים. כך עולה גם במקרה של בלומנטל בי"ח בע"מ ואח' 'נ' תיכון ואח' בנוגע להיתר פתיחת בית חולים לחולי נפש בסביבת מגורים. בפס"ד קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה הכיר השופט בן יאיר בתביעה בגין עוולת הפרת חובה חקוקה נגד הוועדה המקומית, אשר ביטלה את ההיתרים שנתנה לקבלן ואשר חרגו מהסטנדרטים הקבועים בחוק, ונגד הוועדה המחוזית אשר לא מנעה את החריגות. בהכרה בזכות התביעה בגין הפרת חובה חקוקה יש משום חידוש כפול: ראשית, משום שנפסק, כי חקוקי התכנון והבנייה נועדו להגן לא רק על צדדים שלישיים, אלא גם על מבקשי ההיתר. שנית, משום שנפסק, כי חובת הפיקוח של הועדה המקומית היא חובה שהפרתה משמשת בסיס לקיום העוולה. בדרך כלל חובות כלליות של פיקוח בעלי שיקול דעת אינן נכנסת במסגרת "חובה" שבסעיף 63. הגישה של בן יאיר עוררה מחלוקת. השופט ברק בפסק הדין השאיר את השאלה אם בוצעה עוולת הפרת חובה חקוקה בצריך עיון, והשופט לוין חלק על בן יאיר לעניין חובתה של הועדה המחוזית. השופט שמגר בפס"ד מאוחר יותר מד"י נ' לוי, הביע את דעתו: "יש המציעים לראות את חובות המשפט המנהלי כחובות חקוקות ולאפשר תביעה בנזיקין בגין הפרתן. גישה זו אינה מקובלת עלי".

2.       חוק רישוי עסקים – בא להגן על אינטרס ציבורי, אך נפסק כי נועד גם להגן על עסקים העלולים להיפגע עקב הפרת החוק.

3.       פקודת סימני המסחר – בפס"ד פרופרו בע"מ נ' פרומין בע"מ נקבע כי הפקודה אינה מגנה על אינטרס ציבורי בלבד של מניעת הטעיית הציבור, אלא גם על אינטרסים פרטיים של בעלי סימני המסחר שעלולים להיפגע.

4.       תקנות התעבורה – בעבר לא אפשר בית המשפט כלל לתבוע בגין הפרת חובה החקוקה בתקנות התעבורה. המצב המשפטי השתנה בעקבות פס"ד בריגה נ' מוסטפה, וכיום מבחין בית המשפט בין שני סוגי תקנות תעבורתיות: תקנות הקובעות נורמות של זהירות, אשר הפרתן יכולה לשמש בסיס לתביעה בגין הפרת חובה חקוקה, ותקנות שהן הוראות מנהליות או שמגמתן לייעל ולשפר את המנגנונים שהחוק עוסק בהם, והפרתן אינן מאפשר תביעה בגין הפרת חובה חקוקה. בפועל, ההבחנה אינה כה ברורה. בפס"ד בריגה נ' מוסטפה, למשל, קבע בית המשפט כי ההוראה האוסרת נסיעת רכב איטי בכביש מהיר אינה קובעת נורמה של זהירות . מאידך ניתן לטעון, כי נסיעה כזאת עלולה לגרום סכנה ומכאן שיש לנקוט חובת זהירות.

5.       חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים – זהו חוק רחב מאוד המגן על אינטרסים רבים. בית המשפט קבע בעבר, כי החובה להחזיק בחלפים לכלי רכב, מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) היא חובה אשר נועדה להגן על בעלי הרכבים שלא יוותרו ללא חלקי חילוף למכוניותיהם, ולכן הפרתה של החובה מאפשרת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה.

 לגבי כמה חוקים קבע בית המשפט כי אינם נועדו להגנתם או לטובתם של התובעים, ועל כן הפרת החובה שבחקוק אינה מאפשרת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה:

1.       בפס"ד רקובר נ' ארמון תיאטראות בע"מ ביקשו התובעים לבסס את תביעתם בהסתמך על הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן המשיבים הקרינו סרטים בערב שבת. בית המשפט קבע, שהחוק לא נועד להגן על התובעים ולמנוע פגיעה ברגשותיהם הדתיים, אלא להגן על העובדים.

2.       לעיתים הוראות חוק באות להגן על הסדר הציבורי ולא על הניזוק. בפס"ד גרובנר נ' עיריית חיפה קבע בית המשפט, שהחובות והסמכויות של העירייה הן בתחום המשפט הציבורי, ואין למקום לבסס עליהן תביעה בגין הפרת חובה חקוקה. אין להסיק מכך שכל חובה המוטלת על גוף ציבורי לא ניתן לתבוע בגין הפרתה. בפס"ד מנטל נ' עיריית פתח תקווה שצוין למעלה, נקבע כי ניתן לתבוע את הרשות הציבורית אם לא שלחה הודעה בקשר להפקעת הרכוש. העובדה שמדובר ברשות ציבורית לא שוללת את אפשרות התביעה, שכן בודקים את מהות החובה – האם היא כולה במישור הציבורי או שהיא חובה שבאה להגן על הפרט. הבחנה זאת נעשית על ידי בית המשפט על פי שיקולים של מדיניות משפטית.

3.       כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים ולא יכל לתבוע את חברת הביטוח של הנהג, מאחר שרשות הרישוי לא קיימה את חובת הבדיקה שהוטלה עליה, קבע בית המשפט בפס"ד שחאדה נ' חילו את העיקרון כי המדינה כגוף ציבורי אינה תהיה אחראית בנזיקין על כל מעשה רשלנות או הזנחה של אחד מפקידיה. בינתיים חל שינוי בהלכה זו לגבי רשלנות, שאינה בהכרח נכונה לגבי הפרת חובה חקוקה. לדוגמה, בפס"ד מרט נ' מדינת ישראל לא הצליחו התובעים לקבל את סעדם מכוח התביעה בגין הפרת חובה חקוקה אלא בגין רשלנות של המשטרה.

4.       יתכנו חובות שהן בעלות אופי ציבורי גם כאשר הן מוטלות על הפרט. הפרתן של אלה לא תאפשר תביעה בגין הפרת חובה חקוקה. כזו היא החובה להימנע מעדות שקר, כפי שנקבע בפס"ד רויטמן נ' בנק המזרחי. החובה היא כל כולה בתחום הציבורי, ולכן היא במהותה ציבורית ולא ניתן לבסס תביעה של פרט שנפגע עקב הפרתה. כזו גם החובה שלא להוציא עיתון ללא רשיון (פס"ד קריגר נ' שדה). השופט ברק בפס"ד ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' קבע את המבחן באומרו: "נראה לי, כי חקוק בא לטובתו של אחר… אם אותו חקוק קובע נורמות ורמות התנהגות אשר נועדו להגן על האינטרסים של המדינה, של הממשלה ושל מרקם החיים הקולקטיביים ואורחות חיי האומה". ספק אם מבחן זה מסייע להבחין בין חובות שנועדו להגן על אינטרסים של הפרט לבין חובות שלא נועדו להגן על אינטרסים של הפרט. חובת הרוקח, למשל, לשמור על הרעלים נועדה להגן הן על הציבור כולו, והן כלפי אדם שעלול להיפגע.

נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החקוק

החקוק לא התכוון להוציא תרופה זו

רשלנות – סעיפים 35 ו- 36

תקיפה – סעיף 23

הסגת גבול במקרקעין – סעיף 29

מטרדים – סעיפים 42 – 18

גרם הפרת חוזה – סעיף 62

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק אחריות למוצרים פגומים

חוק איסור לשון הרע

קשר סיבתי - סעיף 64

ריחוק הנזק – סעיף 76 (1)

סיבות אחדות לנזק

פיצויים

השפעתן של הטבות על שיעור הפיצויים