|
מאמרי משפט
דיני נזיקין
הפרת חובה חקוקה – סעיף 63
רשלנות – סעיפים 35 ו- 36
תקיפה – סעיף 23
הסגת גבול במקרקעין – סעיף 29
מטרדים – סעיפים 42 – 18
גרם הפרת חוזה – סעיף 62
העוולה של גרם הפרת
חוזה מרחיבה את ההגנה שהדין מקנה לאינטרס של קיום התחייבויות
חוזיות, ההגנה נעשית על ידי הטלת אחריות על כל העולם בגין גרימה
להפרת חוזה.
חמישה הם יסודותיה של העוולה:
חריגים לעוולה – סעיף 62 (ב)
כאמור בסעיף 62 (ב)
יחסים הנוצרים על ידי נישואים אינם נחשבים כחוזה, ולפיכך לא ניתן
לתבוע בגין גרימה לגירושין. פסק הדין המחוזי רוזנברג נ' חזן
הרחיב את הסייג, גם למקרה של הבטחת נישואין.
סייג נוסף לעוולה
המצוי בסעיף 62 (ב) בא להגן על החירות לשבות ולהשבית. חריג זה,
לפיו אין לתבוע בגין גרם הפרת חוזה, כאשר מדובר בשביתה ובהשבתה,
אחרת בכל מקרה כזה ניתן היה לתבוע בעוולה של גרם הפרת חוה.
בפס"ד פיינשטיין נ' ארגון מורי בית הספר העל יסודיים ניסו
ההורים לתלמידם בבית הספר פרטיים לעקוף את הסייג שבסעיף 62 (ב).
אמנם אין הם יכולים לתבוע בגין הפרת חוזה העבודה בין המורים לבין
משרד החינוך, אך לטענתם ארגון המורים גרם להפרת החוזה בין ההורים
לבין בית הספר. בית המשפט דחה את תביעתם, וטען כי שביתה והשבתה
מטבעם גורמים להפרתם של חוזים רבים, ולגבי כולם לא ניתן לתבוע
בעוולה של גרם הפרת חוזה.
סעיף 37ב לחוק
יישוב סכסוכי עבודה
תוקן בשנת 1972 וקבע: "שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה
והשבתה לעניין סעיף 62 (ב) לפקודת הנזיקין. אולם הוראה זאת
לא תחול אלא על תובעה שהגישו עובד ומעביד שהיו צד לשביתה ולהשבתה
לפי העניין או חליפיהם". כלומר, אם השביתה וההשבתה אינן מוגנות,
ניתן לתבוע בעוולה של גרם הפרת חוזה, אך רק הצדדים לחוזה שנפגעו
יוכלו לתבוע, ולא צדדים שלישיים. דרך נוספת לעקיפת הסייג שבסעיף
62 (ב) היא על ידי עוולת הרשלנות, כפי שנקבע בפס"ד מפעלי
רכב אשדוד נ' ציזיק.
חוק אחריות למוצרים פגומים
קשר סיבתי - סעיף 64
ריחוק הנזק
–
סעיף 76 (1)
השפעתן של הטבות על שיעור הפיצויים
|
