גישור

הליך הגישור הנו הליך הנעשה בהסכמת הצדדים ומטרתו הנה להביא את הצדדים לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט.

גישור הולך ותופס מקום חשוב ומרכזי כהליך ליישוב סכסוכים מחוץ ובמקביל למערכת בתי המשפט, בעולם בכלל ובישראל בפרט,

תחום ההתערבות של המגשר מקיף תחומי חיים רבים: גישור בתחום הדיפלומטי, בין מדינות. בתחום יחסי העבודה, בין הנהלות לאיגודים או וועדי עובדים, בין מחלקות בתוך הארגון, בין מנהלים לבין עצמם, בין מנהלים לבין כפיפים. בתחום הבין-אישי, גישור במקרי גירושין, במקרים של הטרדה מינית, במחלוקות בין בעלי בתים לדיירים, ובבתי ספר. הגישור הינו פיתוח של מודל ניהול מו"מ על בסיס אינטרסים (וזאת בניגוד לשיטה הנפוצה לניהול מו"מ המתבססת על עמדות) שפותח ע"י פרופסור רוג'ר פישר ופרופסור וויליאם יורי מאוניברסיטת הרווארד. בנוסף, הגישור הינו הליך חוקי אשר מוסדר בסעיף 79ג' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, בתקנות בית המשפט (פישור) התשל"ג- 1993 ובתקנות בתי המשפט (מינוי מפשר) (תיקון) התשנ"ט- 1999.

גישור מוגדר כ"הליך, אשר בו מתערב בחילוקי הדעות צד שלישי, נייטרלי, המסייע לצדדים המתעמתים להגיע להסדר מרצון של חילוקי הדעות שלהם לצורך יישוב הסכסוך ביניהם" (1969, Cooley בתוך אלרואי, 1992). הגדרה דומה מוצעת ע"י (1975) Thibaut & Walker (בתוך 1993, Wall & Lynn), זוהי התערבות של צד שלישי אשר שולט באינטראקציה בין הצדדים אך יש לו שליטה מועטה על התוצאות.

(1988) Erickson & Erickson מגדירים גישור כתהליך בקומוניקציה, בו הצדדים פותרים נושאים מעשיים ורגשיים כשמטרת כל אחד מהם לסיים את התהליך עם רווח גדול ככל האפשר, שיספק את צרכיו, בהווה ובעתיד. באופן בסיסי, ממלא המגשר את תפקידו באמצעות שכנוע, אולם ניתן להפעיל כל מיני לחצים על הצדדים בכדי לאלצם לנקוט באמצעים לקראת סיום או פתרון הסכסוך שביניהם (1967 ,Young).

הליך הגישור הינו הליך של יצירת אמון בין הצדדים. מטרת הליך הגישור הינו לברר את האינטרסים של הצדדים לסכסוך מתוך כוונה לזהות אינטרסים משותפים, רבים ככל האפשר, ולמצוא פתרון הולם שיאפשר המשך עבודה משותפת או קיום יחסים תקינים.

בהליך הגישור מתנהל מו"מ בין הצדדים כאשר, המגשר מסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים, ע"י שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע. המגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון. ובנוסף, חשוב לציין, כי כוחו של המגשר מוגבל, מאחר והוא הוזמן ל"זירה" כאורח, ובאותה מידה שבה התבקש להגיע, ניתן לבקש ממנו לעזוב, כלומר, המגשר אינו יכול למנוע מאחד הצדדים את הפסקת ההליך בכל רגע נתון (1992, Katz & Kochan).

תפקידו מתמקד בהווה - סיוע בהסדרת היחסים בין הנוגעים בדבר מנקודה מסוימת והלאה, כלומר, סיוע בידי הצדדים להגיע להסכמה בדרך של הדברות אשר תסיים את הסכסוך ותפתח דרך חדשה. בהליך זה עוברים הצדדים המעורבים בסכסוך מאורינטציה תחרותית לאורינטציה שתפנית. ההסכמה המתקבלת מהווה חוזה מחייב במידה וטרם נפתחו הליכים בבית משפט או מסיימת את ההליך השיפוטי, בדרך כלל בפסק דין, במידה והתנהלו הליכים בבית משפט.

מספר הפגישות אשר נקבע לצורך הליך הגישור תלוי במודל של הגישור, במסגרת שבה הוא מתקיים, במורכבות של הנושאים למחלוקת ובאישיות של הצדדים החלוקים. מגשרים מאבחנים שלבים שונים בהליך והדעה הרווחת כי כל המשתתפים בהליך מסוג זה עוברים את כל השלבים, אם כי בסדר שונה.