תגיות לעמוד: עורך דין עורך דין דיני אינטרנט עורכי דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi  תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל

בבית משפט השלום                                                                                   ת.א. 09/________

בתל       -        אביב 

התובעת:                     גב מורן חזן ת.ז.                                                               

באמצעות באי כוחה, עורכי הדין נועם

קוריס ו/או שביט עמרם ו/או גיא תותי

ו/או דלית ברנר אוליצקי ו/או אח'.

                                                מרח' פינסקר 21 תל אביב

                                                ת.ד. 6210, תל אביב 61061       

                        טל': 077-7060058, פקס': 077-77060059

                                     - נ  ג  ד  - 

הנתבעים :                   1.     אקוויטי 5 בע"מ ח.פ. 514066323

                                             רח' גשר העץ ,30 אזור התעשייה עמק חפר.

2.       מר עומר עידו ת.ז. 031585474

         רח' אבן עזרא 9, נתניה 42326

3.        מר ניב רבי ת.ז. 043493675

         רח' ארלוזורוב 26, חדרה 38222

4.        מר מוטי קרייסברג ת.ז. 061265765

          רח' הקנה 8, חדרה 38245

5.         מר אסף חמו                            

מהות התביעה: נזיקית, (חוק התקשורת (בזק ושירותים)

(תיקון מס' 40), התשס"ח 2008)

סכום התביעה:             5,000 ₪

כתב תביעה ייצוגית

הנתבעים שלחו הודעות דואר פרסומי לתובעת בניגוד ל"חוק הספאם" ואף סירבו לחדול מלשלוח לתובעת את הודעותיהם הפרסומיות ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים בפיצויי ללא הוכחת נזק בסך של 1,000 ₪, כאמור בחוק, לכל משלוח בניגוד לחוק.

במשך השנים האחרונות, במהלך התדיינויות ארוכות בוועדות הכנסת ניסח המחוקק את התיקון לחוק הבזק  שנכנס לתוקפו ביום 01.12.08 כחוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 40), התשס"ח 2008, ואשר מוכר יותר בציבור, כחוק הספאם.

מטרתו של תיקון מס' 40 לעיל (להלן: "חוק הספאם" ו/או "חוק התקשורת"") הנה למנוע את הטרדת הציבור הרחב על ידי פרסום רחב היקף באמצעים אלקטרוניים:

"דואר זבל זה אינפורמציה שנשלחת באחת מהדרכים שאנחנו מכירים, זה יכול להיות בדואר נייר, E-mail, SMS, פקס, טלפוניה. יש דואר זבל באמצעות טלפון, שמתקשרים ואתה לא יכול לנתק את הטלפון, והיא לכמות גדולה של אנשים ובאמצעים ממוכנים, אלקטרוניים בדרך כלל. נדמה לי שזה הגדרת דואר זבל."

ר' דבר ח"כ רשף חן לעיל, בפרוטוקול ועדת המדע והטכנולוגיה מיום 26.7.05, מצ"ב ומסומן 1'

בסופו של יום, נחקק החוק תוך אבחנה בין אמצעי הפרסום הישנים (כפליירים מנייר), לבין פרסום באמצעים אלקטרוניים, זאת, לאור הקלות הרבה שבה ניתן כיום לשלוח הודעות פרסומיות לאלפי (ומיליוני) אנשים באמצעים אלקטרוניים ובלחיצת כפתור אחת ויחידה.

לאחר דיונים ארוכים בועדות המדע והטכנולוגיה לעיל ובוועדות נוספות של הכנסת, נחקק ואושר חוק הספאם, אשר קבע פיצויי ללא הוכחת נזק בסך של עד 1,000 ₪ לכל נמען אליו נשלח דואר פרסומי שלא בהתאם לחוק, בגין כל משלוח אסור.

החוק קבע, כי על בית המשפט לעודד את הנמענים לאכוף את זכויותיהם, כאשר ס' 30 א(א)(י)(3)(ב) קובע במפורש, כי בית המשפט ישקול בין שיקוליו את: "(ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו".

המחוקק, מתוך ידיעה שההודעות המטרידות אינן גורמת נזק הניתן לכימות כספי אך עלולות וגורמות לבזבוז זמן ארוך של איתורן, זיהוין כהודעות ספאם ומחיקתן, קבע כי בית המשפט:

"לא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה".

אם כן, על בית המשפט לעודד את התובעת לממש את זכויותיה ולמנוע מהנתבעים להטריד את התובעת ונמענים נוספים, אליהם נשלחות כדרך קבע הודעות פרסומיות לא רצויות ומטרידות.

הצדדים

1.           הנתבעת 1 הנה חברה פרטית הרשומה כדין בישראל והנה הבעלים והמפעילה של "פאב הזיגוטה" ברח' גשר העץ 30 באזור התעשייה עמק חפר.

2.          הנתבעת 1 הנה חברה חדשה יחסית, אשר לאור דיווחים שונים של ספקים הוגדרה כחברה שרמת הסיכון בהתקשרות עימה הנו רמת סיכון התקשרות גבוה, על פי דו"ח המודיעין העסקי של חב' דן אנד ברדסטרייט.

מצ"ב דו"ח דן אנד ברד סטרייט מסומן 2'

3.          הנתבעים 2-4 הנם בעלי המניות ומנהלי הנתבעת 1 

מצ"ב דו"ח בעלי המניות והמנהלים מסומן באות 3'

4.           הנתבע 5 הנו יחצ"ן של יתר הנתבעים אשר מפרסם את הנתבעים ואת עסקיהם, על פי שיתוף הפעולה בינהם.

5.           בפאב הזיגוטה שמפעילים הנתבעים מתקיימים ערבי ריקודים, ערבי הופעות וערבי "סטנד אפ", תוך שהנתבעים גובים כספים בעבור הכניסה לפאב, ועבור מוצרי שתייה ומזון הנמכרים בפאב.

6.            לשם הנוחות, יקראו כל הנתבעים בתביעה זו בשם "זיגוטה".

7.            התובעת הנה ילידת ישראל, אשת תוכנה בהשכלתה ובמקצועה.

המצב המשפטי      

8.           ס' 30 (א)(א) לחוק התקשורת מגדיר : "דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

9.           דבר פרסומת באמצעות SMS (מסרון) מוגדר: "הודעת מסר קצר" – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;

10.        החייבים על פי חוק הספאם, היינו המפרסמים מוגדרים: "מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר.

11.       חוק הספאם, בא למנוע את ההטרדה הכרוכה במשלוח דואר פרסומי מסחרי והאיסור על המשלוח מעוגן בו כדלקמן:

"30(א)(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".

12.       חריגים לאיסור על משלוח דברי הדואר הפרסומי מצויים בחוק ומתייחסים למקרים בהם הנמען ביקש בצורה פוזיטיבית לקבל את דברי הדואר הפרסומי, או למקרים בהם הנמען הנו לקוח המפרסם, אשר, על אף שהודע לו שישלחו אליו הודעות דואר פרסומיות וכן הודע לו שהוא רשאי לסרב לקבלן, העדיף שלא לסרב לקבל את ההודעות והסכים בכך (פאסיבית), לקבל את דברי הפרסומת.

13.        המחוקק הגביל את החריג השני כאמור, וקבע שהחריג יתקיים רק במידה והנמען מסר מדעת את פרטיו לצורך קבלת הדואר הפרסומי, ובעת שנמסרו הפרטים של הנמען על ידו, ניתנה לו הודעה על הזכות שלא לקבל את דברי הדואר הפרסומי וכן הזדמנות בכל עת, לחדול מלקבל דואר פרסומי.

14.        המשיך המחוקק והגביל, גם את תוכן ההודעה אותה רשאי מפרסם לשלוח, בפרסומות הנשלחות באמצעות האי מייל או פקס הגביל המחוקק את המפרסם ובמגוון דרכים רחב ובהודעות פרסומיות הנשלחות באמצעות "מסר קצר" הגביל המחוקק את המפרסם בצורה פחותה, תוך שקבע, כי:

"30(א)(ה)(2)  על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב."

15.        המחוקק הקפיד, על שמירת זכותו של הנמען להודיע על סירובו להמשיך ולקבל הודעות דואר פרסומי, תוך שחייב את שולח ההודעה לציין את זהותו בהודעה.

16.        את החומרה בה רואה המחוקק בהימנעות ממילוי דווקני אחר הוראות החוק, ניתן ללמוד מהגוון הפלילי שמקבלים הדברים, כאשר המפרסם נמנע ממילוי דווקני אחר ההוראות:

"30(א)(ו)(2)  מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין."

17.        את האחריות על משלוח דברי דואר פרסומיים אסורים, מטיל המחוקק על קשת רחבה של בעלי תפקידים בתאגידים העוברים על החוק, כדלקמן:

"(ח)      מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד )בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו."

18.        סעיף 30 לעיל לחוק התקשורת קובע גם, כי המדובר הוא בעוולה אזרחית על פי דיני הנזיקין, תוך קביעה לגבי פיצוי ללא הוכחת נזק:

"30(א)(י) (1)  שוגר דבר פרסומת ביודעין   בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.

19.           השיקולים לקביעת גובה הפיצוי, אותם על בית המשפט לשקול, הנם:

"30(א)(י) (3)  בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:

(א)       אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(ב)       עידוד הנמען למימוש זכויותיו;

(ג)       היקף ההפרה"

20.        בכדי להקל על נמען להצליח בתביעתו כנגד מפרסם, הפך המחוקק את נטל ההוכחה, תוך שקבע חזקות בעניין, כדלקמן:

" (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת"

העובדות

21.        הנתבעים לא קיבלו את הסכמת התובעת לשלוח לה דברי דואר פרסומיים.

22.        הנתבעים לא קיבלו מהתובעת את פרטיה, הנתבעים גם לא הודיעו לתובעת שבכוונתם לשלוח אל מכשיר הסלולרי שלה ובכלל דברי פרסומת.

23.       מכאן ברור גם, שהנתבעים אף לא אפשרו לתובעת לסרב לקבל דברי פרסומת טרם שלחו את דברי הפרסומת, ישירות אל מכשיר הסלולרי שלה.

24.        לאחר כניסת חוק הספאם לתוקפו ועל אף המצב המשפטי והעובדתי של איסור לשלוח הודעות ספאם באמצעות מסרונים בסוללרי, שלחו הנתבעים לתובעת הודעות מסר קצר המזמינה את התובעת לפאב הזיגוטה שבניהולם, בכדי שהתובעת תגיע אל הפאב ותוציא מכיסה כספים שאלו ישלשלו לכיסם.

25.       הודעות הנתבעים כשלעצמה, מנוסחת בצורה מטעה, תוך שנמנעו מלציין בצורה בולטת וברורה, את זהות המפרסם ואת הזכות והדרך להודיע על סירוב מלקבל הודעות פרסומיות נוספות.

26.        הנתבעים ניסחו את ההודעות כך, שתראה כמסר "אישי" ובכדי שהנמענים לא יבינו שהמדובר בדבר פרסומת מסחרי, הנשלח למאות נמענים בו זמנית.

מצ"ב צילומי המסך של מקצת ההודעות שנשלחה על ידי הנתבעים מסומנת ב 1א' – 1ה'

27.       ברור ברשת האינטרנט העלה, שמספר הטלפון ממנו נשלחה ההודעה הפרסומית מטעם הנתבעים הנה של מר אסף חמו, שהנו יחצ"ן מסיבות, המזהה עצמו לעיתים גם בכינוי "ברווז".

            מצ"ב הודעות שפרסם הנתבע מס' 5 ברשת האינטרנט, יחד עם מס' הטלפון ממנו נשלחו 

            ההודעות האסורות, מסומן 5'.

28.        הדרישות להסרה מרשימת התפוצה של דואר הזבל כאמור, נעשו על ידי התובעת אל מספר הטלפון שהופיע בראשית ההודעות – אך דרישות אלו הושבו ריקם.

29.       לאחר שהנתבעים שלחו לתובעת דברי פרסומת בצורה אסורה, המשיכו הנתבעים והתעלמו גם מהסירוב לקבל את דברי הפרסומת מהם להבא, ועל אף הבקשה המפורשת לחדול - המשיכו לשלוח לתובעת דברי דואר פרסומיים.

30.        הנתבעים, הביעו במעשיהם זלזול בחוק, בתובעת ומאות נמענים אחרים – תוך שבכדי לפרסם את הפאב שבניהולם ולהרוויח כספים מהפעלתו, הפרו ברגל גסה את הוראות חוק הספאם, והתעלמו מהטרדה שגרמו ושהם עדיין גורמים, לתובעת וליתר הנמענים של הודעותיהם.

31.        באמצעות הפרסומים האסורים והמטעים שילשלו הנתבעים כספים לכיסם, הרוויחו כספים וקיבלו יתרון משמעותי על פני מקומות בילוי אחרים באיזור, אשר כיבדו את החוק ונמנעו מלשלוח דואר פרסומי אסור.

32.       הנתבעים כאמור, יצאו נשכרים מחטאים, וקיבלו יתרון מסחרי משמעותי על פני יתר מקומות הבילוי, ששמרו על פעילות לפי חוק.

33.       האינטרס של הציבור בכללותו תואם את טובתם של כלל הצדדים, שיופסקו משלוחי הפרסומות האסורים ללא הסכמה, ויינתן פיצוי מתאים לתובעת ולכלל חברי הקבוצה שהוטרדו על ידי הספאם שהנתבעים הפיצו, ואותם מבקשת התובעת לייצג.

הסעדים

34.       בהתאם להוראות חוק התקשורת, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,000 ₪ בגין כל משלוח אסור.

35.        בתי המשפט פסקו מאז כניסת חוק הספאם לתוקף, ועד עתה, את הפיצוי המקסימאלי שנקבע בחוק, לגבי כל הודעה שנשלחה בניגוד לחוק, לאחר כניסת חוק הספאם לתוקפו.

           מצ"ב סיקור ynet מסומן 6'

36.        הנתבעים שלחו לתובעת עשרות הודעות פרסומיות, מתוכן צירפה התובעת העתקים מ- 5 הודעות ועל כן היא זכאית לסך של 5,000 ₪, פיצוי ללא הוכחת נזק.

37.       בית המשפט הנכבד מתבקש לאסור על הנתבעים לשלוח הודעות פרסומיות נוספות לתובעת וכן ליתר הנמענים שלא הביעו את הסכמתם לקבל את הודעותיהם הפרסומיות של הנתבעים.

סוף דבר

38.        לאור העובדה שמשלוחי הספאם ששלחו הנתבעים נשלחו באמצעות הרשת הסלולארית לכל רחבי הארץ, הרי שלבית המשפט קיימת הסמכות המקומית לדון בתובענה.

כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין של התובעת, בצירוף מע"מ.

שביט עמרם, עו"ד                                                                   דלית ברנר – אוליצקי, עו"ד

                                           נועם קוריס ושות' – עורכי דין

                                                   בא    כח   התובעת