|
בבית
משפט המחוזי
ע"א 09/8959-03-09
מחוז - מרכז
קבוע בפני כב'השופט אברהםיעקב
המערערים:
1. מר עוזי גרוסי
(הנתבעים
2ו -3)
2. מר אריה אברג'יל
באמצעות באי הכוח עורכי הדין נועם קוריס
ו/או
שביט עמרם ו/או דלית ברנר אוליצקי
ו/או גיא
תותי ו/או אח'
מרח' פינסקר 21, תל אביב
ת.ד. 6210, תל אביב 61061
טל': 077-7060058, פקס': 077-7060059
- נ ג ד
-
המשיבה
:
1. מאיר פינס ובניו בע"מ
(התובעת)
באמצעות
ב"כ עו"ד יואב מיליס
מרח'
צה"ל 69 ראש העין 48100
טל'
03-9381959 פקס' 03-5480887
המשיבות
:
2.
נקש מוצרי עץ בע"מ
(הנתבעות
1ו- 4)
3. מתי את גליל גידולי שדה בע"מ
מרח' ז'בוטינסקי 28 רמת גן
הודעה על הגשת עיקרי טיעון מטעם המערערים
בהתאם
להחלטת בית המשפט הנכבד מתכבדים המערערים להגיש את
עיקרי הטיעון מטעמם, כדלקמן:
מצ"ב
עיקרי הטיעון מטעם המערערים.
עיקרי טיעון
1.
שלב הרשות להתגונן הנו שלב מקדמי, בו מבקש הרשות
להתגונן פטור מהגשת ראיותיו ודי בכך שיראה הגנה
אפשרית כולשהי, מבלי הצורך להוכיחה, בשלב בקשת
הרשות להתגונן:
"
מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק
אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח
בהגנתו. לעניין זה די לו, למבקש רשות להתגונן בפני
תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי
בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי
שבית המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח
בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט,
להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים". לשון אחרת, אם הראה
הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח
להוכיח את הגנתו, ואין בודקים את טיב ראיותיו"
(הדגשה לא
במקור)
ראה ע"א
9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי
לישראל (פדאור לא פורסם)
2.
המערערים הראו מספר הגנות אפשריות, בית המשפט
קמא לא קבע, כי ההגנות אינן הגנות אפשריות,
אך יחד עם זאת בית המשפט קמא חסם לחלוטין,
את דרכם של המערערים להתגונן במגוון הגנות אפשריות,
ובכך לטענת המערערים בית המשפט קמא טעה.
3.
טענת המערערים שהערבויות לא נכנסו לתוקף הנה
הגנה אפשרית (שאפילו לא נסתרה ובוודאי שלא הופרכה)
ועל כן נכון יהיה, לאפשר את יומם של המערערים בבית
המשפט, גם על פי הגנה זו.
4.
טענת המערערים שהערבות פקעה, ובכלל, שהמשיבה
הסכימה לפקיעת הערבויות (באמצעות שניים
מנציגיה) הנן הגנות אפשריות (שאפילו לא נסתרו
ובוודאי שלא הופרכו) ועל כן נכון יהיה, לאפשר את יומם
של המערערים בבית המשפט, גם על פי הגנות אלו.
5.
כך למשל, לאחר קבלת הרשות להגן, ייתכן
שנציגי המשיבה, מר קלוד ומר פייר יאשרו
במהלך עדותם במסגרת הליך ההוכחות את עדותו של מר גרוסי
שניתנה במסגרת בקשת הרשות להתגונן – על פיה סוכם
עימם שתוקף הערבות פקע.
6.
טענת המערערים שהערבות (ככל שניתנה) ניתנה בכל מקרה
לחברה שלא קיבלה את הסחורה הנה הגנה אפשרית
(שאפילו לא נסתרה ובוודאי שלא הופרכה) ועל כן נכון
יהיה, לאפשר את יומם של המערערים בבית המשפט, גם על פי
הגנה זו.
7.
לטענת המערערים, קביעת בית המשפט קמא, כי: "טענת
המערערים בדבר אי מסירת הסחורה מעוררת אי נוחות, נוכח
מסירת ההמחאות בידי הנתבעת 4" מחזקת את הגנות
המערערים דווקא, כי העסקה לא בוצעה עם חב' נקש מוצרי
עץ בע"מ, וככל שבוצעה עסקה בפועל, בוצעה העסקה עם
הנתבעת 4 – לגבי הערבות לחובותיה, המשיבה לא הציגה אף
ראשית ראיה.
8.
המערערים טענו שהסחורה לא התקבלה כלל ו/או לא
התקבלה לידי חברה לה ערבו (או ערבו לכאורה), המשיבה לא
הצליחה להפריך את טענת המערערים בנושא, כך שנכון יהיה
בכל מקרה לתת למערערים את יומם בבית המשפט, ללא תנאי,
גם בהגנה אפשרית זו.
9.
אין מחלוקת גם, שהמערערים בכל מקרה לא 'הרוויחו' רווח
ישיר כולשהו מההתקשרות בין המשיבות 1-3, ושני
המערערים, ערבו (או ערבו לכאורה) עבור מר אילן נקש, רק
באחת מתוך עשרות החברות שניהל, בלבד.
10.
המשיבה לא טענה, כי איזה ממעשי המערערים נעשה שלא בתום
לב ו/או כאילו יש נימוק כולשהו להטלת תנאים על מתן
הרשות להתגונן, בהגנה היחידה שבה ניתנה הרשות
להגן.
11.
המערערים חזרו וביקשו לדעת מי האדם שלטענת המשיבה מסר
את הסחורה ומיהו האדם שלטענת המשיבה קיבל את סחורותיה
ואף חזרו על בקשתם בבקשת הרשות להתגונן ובמהלך החקירה.
המשיבה סירבה (גם במהלך הדיון) למסור מיהו האדם
שלכאורה מסר את הסחורה ומיהו האדם שלטענתה קיבל את
הסחורה לידיו ומסיבה זו בפני עצמה יש בכדי לתת
רשות להגן.
12.
בנסיבות העניין, עת בכל מקרה המשיבה נכשלה
מלהוכיח, האם מסרה את הסחורה נשוא התביעה (בסך כולל של
108,420 ₪) לא היה נכון להטיל תנאי של הפקדת עירבון
בסך 70,000 ₪, שבפועל חסם בפני המערערים, את
יומם בבית המשפט, גם בהגנה היחידה שבה
ניתנה הרשות להגן.
"...
אם הנתבע מראה הגנה אפשרית, לא יחסום בית-המשפט את
דרכו לבירור העניין על ידי הטלת תנאים או ערובות"
ראה ע"א
9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי
לישראל לעיל.
13.
תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעת
כי לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר נדרש קיומם של
שלושה תנאים מצטברים : תביעה לסכום קצוב, מכח
חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא אשר יש
עליהם ראיות בכתב.
14.
אין מחלוקת שתעודות המשלוח על פיהם הגישה המשיבה את
תביעתה במסלול סדר דין מקוצר כנגד חב' נקש מוצרי עץ
בע"מ חתומות רק על ידי עובדיה של המשיבה 1 ו/או מי
מטעמה.
15.
המערערים טענו, כי משתעודות המשלוח לא נחתמו על ידי
המשיבה 2 הרי שהן אינן יכולות לבסס נגדה עילה המתאימה
להליך סדר דין מקוצר, לאור שאינה יכולה להיחשב
כראיה בכתב נגדה.
"אין
מסמכיו של ספק וחשבונותיו יכולים כשלעצמם, לשמש ראיה
בכתב בתביעה
שהוגשה
כנגד לקוח"
ראה
י. זוסמן "סדר הדין האזרחי" מהדורה
שביעית בעמ' 664.
13.
מאחר ונגד המשיבה 2 לא הוצגה ראיה בכתב, הרי
שהיה נכון למחוק את כותרת התביעה נגדה (ועל פי ההלכה
המקובלת – בעקבות מחיקת הכותרת נגדה, גם את מחיקת
הכותרת של יתר התביעה). לאור האמור, יהיה נכון
למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר" כדלקמן:
"די,
למעשה, שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר כדי
שהעניין כולו יידון
בהליך
רגיל"
ר' י.
זוסמן 'סדרי הדין אזרחי', מהדורה שביעית
בע"מ 371.
ר' גם,
בש"א 729/05 חביבה מרדכי נ' בנימין הרצל
(פדאור לא פורסם): "הלכה ידועה היא כי קיומו של חלק
בתביעה שאינו כשיר להתברר בסדר דין מקוצר, מכשיל את
התביעה כולה מלהתברר בהליך שכזה ולפיכך צודק ב"כ
המבקשת בטענתו שלפיה מן הדין להורות על מחיקת כותרת
התביעה".
ר' גם
בשא004464/07
בוהדנה
שמעון דוד נגד זועבי נסרי,
בתיק עיקרי
א 003847/07
(פדאור לא פורסם):
"משכך, ברי כי חלק זה של התביעה אינו כשיר להתברר בסדר
דין מקוצר ומשכך, ועל פי הוראות הדין, אין התביעה כולה
כשירה להתברר בהליך זה."
14.
המערערים טענו, כי בכל מקרה, העדר ראיה בכתב כנגד
המשיבה 2 'ניתק' ו - 'איין' את יכולתם
של מסמכי הערבות (ערבות לחובות המשיבה 2) שהציגה
המשיבה כנגדם, להוות ראיה בכתב כנגדם, בתביעה זו.
15.
טוענים המערערים, כי טעתה כבוד הרשמת בקובעה "כי
המבקשים זנחו בסיכומיהם את טענותיהם באשר למחיקת כותרת
התביעה ומשכך – דין הבקשה למחיקת כותרת להידחות", שכן
מעצם קביעת כבוד הרשמת שיש לערוך דיון בבקשת הרשות
להתגונן וחקירת המערער 1, החליטה כבוד
הרשמת הלכה למעשה, ללא דיון וללא נימוקים,
כי היא דוחה את הבקשה למחיקת הכותרת, שכוחה
כידוע יפה, טרם הגשת תצהיר וחקירה במסגרת בקשת
הרשות להתגונן.
16.
יודגש בכל מקרה, כי החלטת כב' הרשמת כאן ניתנה במסגרת
בש"א 2763/08, בעוד לא נערך דיון, לא ניתנה החלטה
פוזיטיבית ואף לא ניתנו נימוקים, בבש"א
2566/08, לגבי אי קבלת הבקשה למחיקת כותרת
התביעה.
17.
בפועל, בבקשת מחיקת הכותרת לא נערך דיון כלל, לא ניתנה
הוראה לבעלי דין לסכם את טענותיהם ואף הבקשה נדחתה
"אגבית" במסגרת החלטה שניתנה בהליך אחר (במסגרת בקשת
הרשות להגן ולא במסגרת בקשת מחיקת הכותרת).
18.
על דיון בבקשה למחיקת כותרת להיעשות בפני עצמו,
ראשית ובנפרד ולא נכון היה
להפוך את בקשת מחיקת הכותרת לחלק 'אגבי' מבקשת הרשות
להתגונן, ואף מבלי שניתנה הוראה לצדדים לסכם את
טענותיהם במסגרת בקשת הרשות להתגונן, גם לגבי טענותיהם
בבקשת מחיקת הכותרת.
19.
לאור כל האמור, יהיה נכון למחוק את הכותרת בסדר דין
מקוצר, ולאפשר למערערים להגיש כתב הגנה.
20.
מהבירור הקצר שכן נערך בסוגיה שבין הצדדים עלה, כי
קיימים סיכויי הצלחה גבוהים למערערים בהגנתם.
21.
לאחר שתינתן למערערים הרשות להתגונן בכל ההגנות
האפשרויות העומדות לרשותם, ובהנחה שדלת בית המשפט לא
תינעל בפניהם באמצעות תנאי שלא יוכלו לעמוד בו, יוכיחו
המערערים את טענותיהם ויתברר שהערבויות לא נכנסו לתוקף
ובכל מקרה פקעו בהסכמה, מה גם שהסחורה לגביה
הוגשה התביעה כלל לא נמסרה על ידי המשיבה ו/או
נמסרה לחברה שלה מעולם לא ערבו.
22.
נטילת זכות היסוד של המערערים, לפתיחת דלתות בית המשפט
הנכבד בפניהם, בכדי שיקבלו את יומם בפני בית המשפט
הנכבד, אינה סבירה בכל מקרה ואינה נכונה לאור הנסיבות
שהתבהרו עד כה, בית המשפט העליון אף הסביר, כי חסימה
מסוג זה מאיימת על עצם שיטת המשפט ושלטון החוק בישראל,
כדבריו היפים של כב' השופט מ. חשין בעניין דומה, בע"א
733/95 ארפל אלומיניום נ' קליל תעשיות בע"מ,
פ"ד נא(3) 577:
"דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית-המשפט אין היא
זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא
למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר
אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה
הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד.
זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט.
התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק...
...נדע מכאן, כי חסימת הדרך לבית-משפט - בין במישרין
בין בעקיפין - ולו באורח חלקי, חותרת תחת ה-raison
d'etre
של הרשות השופטת. ופגיעה ברשות השופטת פירושה פגיעה
ביסוד הדמוקרטי של המדינה. באין רשות שופטת, באין
ביקורת על מעשי הפרט והשלטון, ייפרע עם ותאבד ממלכה.
באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה
זכויות-היסוד".
23.
לאור האמור בהודעת הערעור וכאן, מתבקש בית המשפט הנכבד
להורות על מחיקת הכותרת סדר דין מקוצר,
העברת התביעה לדיון רגיל ועל הגשת כתב
הגנה.
24.
לחליפין מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מתן רשות
להתגונן למערערים, בכל ההגנות האפשריות העומדות
לרשותם.
25.
בית המשפט הנכבד מתבקש לבטל את התנאים המגבילים,
למתן הרשות להגן, שחסמו את הגנתם גם בהגנה
היחידה בה קיבלו רשות להגן.
26.
כמו כן, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למשיבה לשאת
בהוצאות הערעור והבקשה, ובשכ"ט עורכי הדין.
נועם קוריס, עו"ד
-ב"כ המערערים-
|
