הנשיאה ד' ביניש:

 

           העותר רשום במרשם האוכלוסין הפלשתיני וטוען כי הוא למעשה זכאי למעמד בישראל מכוח העובדה שנולד בישראל - בטייבה - שם לטענתו גדל ולמד בבית הספר והוא אף נישא לאשה ישראלית מטייבה.

 

           כיום הוא מרצה עונש מאסר של 18 חודש בגין הרשעתו בנהיגת רכב ללא רישיון, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושהייה בלתי חוקית בישראל. עתירתו הוגשה כדי למנוע הרחקתו לאזור עם תום תקופת המאסר.

 

 

           באת-כוח המדינה הודיעה לבית המשפט בהודעה מפורטת בכתב ובטיעון לפנינו, כי העותר לא הצביע על עילה המבססת את בקשתו למעמד. הוא אכן נולד וכנראה גם חי שנים בטייבה, אך הוריו שהו במקום כשוהים בלתי חוקיים. הוא בעל תעודת זהות פלשתינית ולפיכך על פי המרשם הינו תושב האזור בטובאס.

 

           בקשותיו נידונו מלכתחילה כבקשות לאיחוד משפחות עם אשתו, אך נוכח אי עמידה בחריגי חוק האזרחות והכניסה לישראל (לרבות גילו הצעיר), אינו יכול להיכנס לישראל ולשהות כאן במסגרת איחוד משפחות. אשר לטענה של עילה עצמאית שהוא טוען לה מכוח לידה ושהייה בטייבה, הרי שהיא עומדת בסתירה למרשם הפלשתיני ולכך שהוא והוריו חסרי מעמד בישראל. לפיכך טוענת המדינה כי כיום, כאשר ישוחרר העותר מכלאו דינו לשוב לאזור. אין מניעה כי בהיותו שם יגיש העותר באמצעות בא-כוחו בקשה למעמד בישראל, כפי שהוא טוען שכבר ניסה לעשות ובקשה זו תידון לגופה. יצוין עוד כי עד כה לא ביסס העותר תשתית למתן מעמד במסגרת חריג שיכול להיכלל בוועדה ההומניטרית ואף יש התנגדות של המשטרה ליתן לו מעמד, עקב הרשעותיו בפלילים.

 

           עם זאת אם תוגש בקשה מפורטת ומנומקת היא תיבדק לגופה. לעת הזו איננו רואות להיעתר לעתירה ולמנוע את החזרתו לכתובתו הרשומה באזור.

 

           אשר על כן העתירה נדחית.

 

           ניתן היום, ז' באלול התש"ע (17.08.2010), בפני באי-כוח הצדדים.

 

 

 

ה נ ש י א ה                                   ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט ת