פסקי דין

פלוני נ. ממשלת ישראל

           העותר מבקש כי תאושר בקשתו לקבל מעמד בישראל כ"אב לילד אשר הוענק לו מעמד של קבע בישראל במסגרת החלטת ממשלה מס' 156 שעניינה ילדי זרים". אין בעתירה ממש.

           ביום 18.6.2006 נתקבלה החלטת הממשלה האמורה בדבר הסדר שנועד ליתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים. המועד האחרון להגשת בקשה במסגרת ההחלטה (שבינתיים הומרה בהחלטה חדשה) היה 31.8.2006. העותר לא פנה בבקשה על פי ההחלטה מ-2006, מן הטעם שלא היה בישראל, ומן הטעם שממילא לא עמד בתנאים שאפשרו פנייה כאמור. אֵם בנו של העותר, והבן עצמו, הגישו בקשה מתאימה. בקשתם נענתה וניתן להם מעמד בארץ על-פי המבוקש. השניים לא כללו בבקשתם את העותר, ולא בכדי: העותר לא התגורר במשק בית משותף עם בנו ועם אֵם בנו, ובפועל עזב את הארץ. משחזר לאחר מספר שנים, באשרת תייר, המשיך לשהות כאן שלא כדין עד שהוצאו נגדו צו הרחקה וצו משמורת. עתירה מנהלית שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים לביטול הצווים נמחקה בהסכמתו, תוך שהוא מצהיר כי בכוונתו לתקוף בבית המשפט הגבוה לצדק את עצם תוקפה של החלטת הממשלה מס' 156.

           בפועל אין בעתירה זו היום בקשה לסעד מסוים כנגד אותה החלטת ממשלה, ומכל מקום אין היא עוד רלוונטית משתמו המועדים לפועלה. לא הוגשה גם בקשה כלשהי למשרד הפנים או לרשות אחרת בעניינו של העותר – טרם הגשת העתירה – וטרם שפקעה אשרת התייר שלו. עתירתו היא אפוא משוללת עילה ודינה להידחות. כך אנו מורים. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ‏ב' האלול התש"ע (12.08.2010).