פסקי דין

חברת קדישא חיפה נ. פייגה גינסברג

בשם המערערת:                     עו"ד אורן כ"ץ

בשם המשיבים:                     עו"ד איתי פיטוסי-זיני

           ערעור  על  החלטת  בית משפט השלום  בקריות  (השופט ד' מאזן) בת"א 3453-09-08 מיום 18.4.2010, לפיה החליט שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.        המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מהיר נגד המערערת, בה טענו כי האחרונה גבתה מהם סכום מופקע בגין רכישת חלקת קבר בחיים לצד חלקת קבר לבעלה המנוח של המשיבה 1, שהוא אביו של המשיב 2. המערערת הגישה כתב הגנה בו טענה כי המנוח נקבר בחלקה חריגה בבית העלמין תל רגב וכי הפרטים הוסברו למשיב 2 והא אף חתם על מסמך בו הצהיר כי קיבל הסבר כאמור. התיק נקבע לדיון הוכחות ליום 18.4.2010. בתחילת הדיון העיר בית המשפט כי התיק קבוע להוכחות בפניו, ואולם משאין מחלוקת עובדתית בתיק, הוא סבור כי אין מקום לשמוע את התיק, אלא יש להכריע בשאלה המשפטית המתעוררת והיא האם מוסמכת המערערת "לגבות מחיר מופקע, גם בחלקה חריגה, שעה שאין תקנות שמסדירות את המחירים בחלקה חריגה. לשם כך, יכולה חברת קדישא לגבות 100,000 ₪ ולא רק הסכום שנגבה".

2.        לאחר הערה זו ביקש בא-כח המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק. בא-כח המערערת טען כי מהערת בית המשפט, לרבות השימוש במונח "מחיר מופקע" ובדוגמא שניתנה, עולה כי גיבש את דעתו באופן שאינו מאפשר לו לדון בתיק. עוד טען כי השאלה, כפי שהציג בית המשפט, אינה עולה מכתבי הטענות.

3.        בית המשפט דחה את הבקשה ללא צורך בתגובה. בית המשפט קבע כי הבקשה נועדה להלך אימים על בית המשפט וכי לא הביע עמדה אלא רק הציג, בעצמו, את השאלה המשפטית העומדת להכרעה, לאור העובדה שאין הסדר בחוק לקבורה בחלקות חריגות ומותר לחברת קדישא לגבות מחירים בגין קבורה בה. בית המשפט הוסיף כי השאלה מהו המחיר שמותר לגבות היא שאלה משפטית שבית המשפט לא הביע עמדה לגביה.

           מכאן הערעור שלפניי.

4.        המערערת טוענת כי הערת בית המשפט נרשמה רק לאחר שמיעת בקשת הפסילה וכי היא נרשמה בסגנון של שאלה משפטית ולא כאמירה שהוטחה במערערת, כפי שהיו הדברים למעשה. לטענתה, בית המשפט התייחס לסכום שגבתה כאל סכומים מופקעים, ולפיכך דעתו ננעלה כנגד עמדתה של המערערת. גם באופן הצגת השאלה, יש לדעתה, כדי ללמד על כבילת דעתו של בית המשפט, שכן אין חולק כי המחוקק לא הסדיר את עלויות הקבורה בחלקות חריגות וחרף העדר רף מחירים מחייב או מקובל, התייחס בית המשפט למחיר שגבתה המערערת כאל מחיר מופקע. בא-כח המערערת מכחיש כי הילך אימים על בית המשפט. לדעת המערערת, הערת בית המשפט משנה את חזית המריבה בין הצדדים. המערערת מפנה לפסק דין בו קבע בית משפט זה כי התיק יוחזר להישמע בפני שופט אחר מאחר והשופט דן ביזמתו בנושא עקרוני שלא עלה ישירת מהתיק (עע"ם 8380/07), ומבקשת לפעול בהתאם בערעור זה.

5.        המשיבים הגישו תשובתם לערעור. לטענתם, כבר בכתב התביעה שהגישו טענו נגד גובה התעריף שגבתה המערערת עבור חלקת הקבר בחיים, ולכן בית המשפט קלע בניסוח השאלה ללב ליבה של המחלוקת. לפיכך אין לדעתם כל רלוונטיות לפסק הדין אליו הפנתה המערערת. לגופן של טענות טוענים המשיבים כי אין בהתבטאות בית המשפט כדי להקים עילת פסלות. המשיבים טוענים כי עוד בדיון שהתקיים ביום 23.11.2009 העלה בית המשפט את השאלה והתבטא באופן דומה ואז לא העלתה המערערת כל טענת פסלות. לדעתם, הסיבה האמיתית להעלתה בדיון ביום 18.4.2010, נעוצה בעובדה שבית המשפט ניסה להביא את הצדדים להסכים לפסיקה על דרך הפשרה וציין כי נתן פסק דין נגד חברה קדישא קרית מוצקין בעניין דומה. המשיבים מוסיפים כי אין בשימוש במלים "מחיר מופקע" כדי להביע עמדה נחרצת לגבי השאלה שבמחלוקת, שכן פרשנות המלים יכולה להיות מחיר גבוה מהרגיל או מחיר ללא הגבלה. המשיבים העלו טענות גם לגבי תוקף המסמך עליו חתם המשיב 2 ואלה תוכרענה בתום הליך ההוכחות. לדעתם, האמירה ביחס לגביית סכום של 100,000 ₪ נאמרה לצורך המחשה בלבד. בנסיבות אלו מבקשים המשיבים לדחות את הערעור ולהשית על המערערת הוצאות.

6.        דין הערעור להידחות. המערערת והמשיבים מתארים אמנם, באופן שונה את שארע בעת הדיון ביום 18.4.2010. ואולם, בין אם בית המשפט הציע לצדדים בראשית הדיון להסכים על מתן פסק דין על דרך הפשרה כפי טענת המשיבים, ובין אם הערתו הוטחה בפני בא-כח המערערת, כפי טענת המערערת, הרי השאלה שיש להשיב עליה היא האם יש בהגדרת השאלה שבמחלוקת על ידי בית המשפט, כפי שנוסחה בפרוטוקול - ותיקונו לא התבקש - משום גיבוש דעה בתיק באופן המקים עילה לפסילתו? הלכה פסוקה היא כי התבטאות שופט בעל פה או בהחלטה, אפילו אינה מוצלחת, כשלעצמה, אינה מהווה עילה לפסילת שופט. שופט ייפסל רק כאשר יוכח כי יש בהתבטאותו כלפי בעל דין משום גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים, באופן המייתר את המשך המשפט בפניו (ע"א 5381/07 יונית פוזאילוב נ' אביגדור חלפון (לא פורסם, 26.11.2007 והאסמכתאות שם; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 195-197 (2006)). נראה, כי חרף העובדה שבית המשפט נקט במלים "מחיר מופקע" והעיר, לצורך הדוגמא, כי המערערת יכולה לגבות 100,000 ₪ תמורת חלקת קבר, לא ניתן לומר כי די בכך כדי לקבוע כי דעתו ננעלה ביחס לתביעה עד כי אין באפשרותו לדון בעניין באופן חסר פניות. יתכן ולא היה מקום להתבטא באופן האמור, ואפשר כי ראוי היה לנסח את השאלה אחרת. ואולם, גם בהתחשב בתוכן החלטתו של בית המשפט – בה הוא מבהיר כי השאלה שיש להכריע בה היא מהו המחיר המותר למערערת לגבות וכי לא גיבש בשאלה זו דעה, נחה דעתי כי אין בהתבטאות האמורה כדי להקים עילת פסלות. אין מדובר בהתבטאות חריפה במידה כזו המקימה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ובהכרעות הדרושות בו ויש ליתן את הדעת בהקשר זה גם לעיתוי ההתבטאות (ע"א 4828/08 דוד יוסף נ' תנובה-מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (לא פורסם, 27.10.2008)). כאמור, הדיון בתיק למעשה טרם החל ואפשר כי ישמעו ראיות, בפרט באשר למסמך עליו חתם המשיב 2, אשר בעקבותיהן יחליט בית המשפט אם הסכום שגבתה המערערת מופקע או מופרז בנסיבות העניין, אם לאו. על יסוד האמור לעיל, אני סבורה כי יש לאפשר להליך להימשך כסדרו.

           אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בשכר טרחת עורך-דין של המשיבים בסך של 5,000 ₪.

           ניתן היום, ו' באלול התש"ע (16.8.2010).