פסקי דין

שמואל ארביב נ. הממונה על שוק ההון ,הב...

השופט ע' פוגלמן:

1.        בחודש אוקטובר 2008 פנה העותר לחברת פריזמה קופות גמל בע"מ (להלן: פריזמה), בבקשה להעביר כספים מקופת גמל שבה החזיק, לחשבון הבנק שלו. פנייתו נענתה בשלילה, משום שנמסר לו – כך לטענתו – כי על הכספים רובץ עיקול המונע את העברתם. בקשתו החלופית של העותר להעביר לחשבונו חלק מן הכספים, נדחתה אף היא. בחלוף חודש וחצי ממועד בקשתו, הודיעה פריזמה לעותר כי היא מוכנה לבצע את בקשתו. על רקע העיכוב בהעברת הכספים פנה העותר לפריזמה במכתב מיום 7.1.09, שבו הוא טען, כי בשל אי-העברת הכספים במועד נגרם לו נזק כספי בסך של 112,000 ש"ח. במענה לפנייה זו השיבה פריזמה לעותר, כי במועד בקשתו, רבץ על קופת הגמל שלו שיעבוד לטובת בנק לאומי, ושעבוד זה לא אפשר את העברת הכספים. עוד צוין, כי נציגי פריזמה יידעו את העותר בדבר קיומו של השיעבוד ועם הסרתו – בתיאום עם הבנק – הועברו הכספים לחשבונו של העותר כמבוקש. 

2.        בחודש אוגוסט 2009, הגיש העותר למשיב 1, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר (להלן: הממונה) תלונה נגד פריזמה, שבה חזר על טענתו בעניין הנזק הכספי שנגרם לו בשל העיכוב – שנעשה, לטענתו, שלא כדין – בהעברת הכספים; וחלק על תיאור השתלשלות העובדות המופיע בתשובת פריזמה מינואר 2009. תלונתו של העותר הועברה לתגובתה של פריזמה. בתגובה, שנמסרה הן לממונה, הן במישרין לעותר, מטעם חברת פסגות קופות גמל בע"מ (להלן: פסגות) שנכנסה בנעליה של פריזמה, נכתב כי טענותיו של העותר זכו להתייחסות הולמת בתשובתה הראשונית של פריזמה לפנייתו. ביום 26.11.09, פנה העותר בשנית לממונה, בבקשה כי תלונתו תיבדק וכי הוא יעודכן בתוצאות הבדיקה. העותר ציין בפנייתו, כי הוא הגיש תביעה אזרחית לבית המשפט נגד פסגות, אך לעמדתו אין בכך כדי למנוע את בירור התלונה על-ידי הממונה. פנייה זו לא נענתה על-ידי הממונה עד למועד הגשת העתירה שלפנינו, וגם לא נתקבלה על ידו החלטה כלשהי בעניינו של העותר.

3.        בגדרי העתירה מבקש העותר להורות לממונה להסביר מדוע תלונתו נגד פריזמה לא נתבררה עד כה. נטען, כי לפי הוראות הדין היה על הממונה להשיב לפנייתו תוך 45 ימים, או למצער – לנמק מדוע תשובתו מתעכבת מעבר למועד זה. בהתאם להחלטתי מיום 12.4.10, הגישה המדינה את תגובתה המקדמית לעתירה. בתגובה נטען כי  יש לדחות את העתירה על הסף משום שהעותר לא ציין בעתירתו כי הגיש תביעה אזרחית נגד פסגות. לגופו של עניין נטען,  כי נוכח הוראת סעיף 60(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח על הביטוח), משהוגשה תביעה כאמור, לא ימשיך הממונה בבירור התלונה עד להכרעת בית המשפט אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. בנסיבות המקרה, המשך הטיפול בבקשה "הוקפא" נוכח ההליך האזרחי המתנהל בין הצדדים. עוד נטען, כי מהירות הטיפול בתלונה שהגיש העותר היתה סבירה, וכי בנסיבות העניין, התנהלותו של הממונה איננה מצדיקה את התערבותנו. בתשובתו לתגובת המשיב, הצביע העותר על סתירה פנימית המתעוררת, כך לטענתו, בתגובת המשיב, שכן מחד גיסא טוען המשיב כי הטיפול בתלונה שהגיש הופסק עקב הגשת התביעה לבית המשפט, ומאידך גיסא הוא טוען כי הטיפול בתלונה בנסיבות העניין הוא סביר, משמע שהתלונה עודנה נמצאת בהליכי בירור. כך או כך, העותר טוען כי הממונה לא עמד בחובת התשובה וההנמקה, ולא עדכן אותו בעניין הטיפול בתלונתו.

4.        לאחר שעיינתי בעתירה על צרופותיה ובכתבי הטענות הנוספים, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו. סעיף 60(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח קובע כי "המפקח לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט ... אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו". כאמור, העותר הגיש תביעה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, שעוסקת בנזקים שנגרמו לו עקב התנהלות קופת הגמל, שהיא נושא התלונה שהוגשה לממונה. בנסיבות העניין, ונוכח הוראות הדין, אין עילה להתערב בהחלטת הממונה שלא להמשיך בבירור התלונה עד לסיום ההליך המשפטי. בצד האמור לא אוכל שלא להעיר, כי לו היה הממונה מודיע לעותר במועד על החלטתו "להקפיא" את הטיפול בתלונה ועל הכוונה לשוב ולהידרש אליה לאחר שבית המשפט הדן בהליך האזרחי ייתן את הכרעתו, אפשר שהגשתה של העתירה שלפנינו היתה נחסכת, ויש להצר על העובדה שלא כך נעשה.

           על יסוד כל האמור, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, כ"ח באב התש"ע (8.8.10).