המשך ההחלטה:

מיד כשנודע למפרק הזמני על פעולותיה אלו של המשיבה, פנה לב"כ המשיבה ביום 24.07.08 בדרישה להימנע מלעשות שימוש בכל סממן עסקי שיש בו דמיון לסממנים העסקיים, בהם עשתה שימוש מסעדת ווק הישנה, שכן לדידו שימוש זה מהווה הפרה של זכויות הקניין הרוחני ופגיעה במוניטין של החברות בפירוק זמני.

בתשובתו, טען ב"כ המשיבה שהשם "ווק" הנו שם גנרי ושאין לחברות שבפירוק זמני שום קניין בו. בנוסף טען, שלא מדובר בסימן מסחרי רשום (מכתב המפרק הזמני ותגובתו של ב"כ המשיבה, נספחים ד1 ו-ד2 לבקשה למתן הוראות, בהתאמה).

בבקשתו מתאר המפרק הזמני את כוונת המשיבה, פעולות העולות כדי גניבת עין, בפתיחת המסעדה החדשה באותו המושכר, למכור אותו סוג מזון, להשתמש באותו שם – "ווק" ולהשתמש באותו מספר הטלפון של המסעדה הישנה, שכן למסעדה הישנה היה מוניטין רב. לטענתו, קיים חשש ממשי להטעיית הציבור, שיאמין ויסבור שהמזון המסופק לו הנו המזון של מסעדת ווק הישנה. עוד טוען המפרק הזמני, שקמה לו עילה מכוח סעיפים 2 (א)(6) ו-2 (א)(7) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, האוסרים הטעייה בכך שסעיף 2 קובע כי עוסק לא יעשה דבר שעלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה, כסעיף קטן 2(א)(6) רואה בזהות נותן השירות עניין מהותי וסעיף קטן 2(א)(7) רואה בשם, בכינוי המסחרי או בשירות עניין מהותי. לדידו, המשיבה מבצעת הטעיה, כמשמעותה בסעיף 2, יוצרת מצג שווא, שמדובר באותו העסק.

הכנ"ר תומך בעמדתו של המפרק הזמני.

המשיבה טוענת שיש לדחות את הבקשה מהפן הדיוני והמהותי כאחד.

אשר לפן הדיוני, טוענת המשיבה שהסעדים היו אמורים להיות מוגשים כתביעה ולא כבקשה למתן הוראות.

המשך פסק הדין  I  חזור לעמוד האחרון בו ביקרת בפסק הדין I חזור לתחילת פסק דין