המשך פסק דין  

בהמשך, אף מפנה כב' השופט טירקל לספרו של גרינמן זכויות יוצרים - מעידן הדפוס אל העידן הדיגיטלי [תשס"ד], בו נאמרו הדברים הבאים [בעמוד 502]: 

"החוק מתייחס בסלחנות מסוימת כלפי זה שהפר ב'תמימות' זכות יוצרים של אחר. מפר כזה פטור מתשלום פיצויים בגין ההפרה, אם כי ניתן לקבל נגדו צו מניעה. החוק עצמו אינו 'תמים' והוא יודע להבחין בין תמימות להיתממות. הוא פוטר רק את זה 'שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה'. נטל ההוכחה רובץ על הנתבע ויקשה עליו מאוד להרימו. לא תועיל לו הטענה, כי לא ידע על קיום זכות היוצרים של התובע דווקא או שסבר, אף בתום לב, שהזכויות הן של מאן דהוא אחר. עליו להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת, על קיום זכות היוצרים ביצירה".

            נוכח האמור, סבורני כי הנתבע 4 לא פגע בכל זכות מזכויותיו של התובע, וכי הפרסום ללא ציון קרדיט, שעה שהנתבע 4 עצמו לא מודע היה לקיומו של התובע ולזכויותיו הקנייניות בצילומים, נעשה בתום לב וללא כוונה לפגוע בתובע.

            עובדה היא, כי מיד לכשהסתבר לנתבע 4, כי התובע טוען לזכויות בצילומים, הוא הזדרז והסיר את הצילומים מאתר האינטרנט שלו.

            לאור כל האמור, אני מחליט לדחות את התביעה.

            התובע ישא בהוצאות הנתבע מס' 1 בסך של 8,000 ₪ ובהוצאות הנתבעים 2 ו- 3 ביחד והנתבע 4, על סך של 5,000 ₪ לכל אחד מהם. לסכומים הנ"ל יצטרף מע"מ והם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.                       

המזכירות תמציא העתקים לצדדים / ב"כ הצדדים.  

ניתנה היום ט"ז באלול, תשס"ח (16 בספטמבר 2008) בהעדר.

על המזכירות  להמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

 חזור לעמוד האחרון בו ביקרת בפסק הדין I חזור לתחילת פסק דין