למרות שמרבית התביעות הייצוגיות המוגשות בישראל נדחות, הן עדיין מהוות כלי הרתעתי ממדרגה ראשונה, הגורם לחברות רבות לשפר את שירותיהן ומוצריהן. כל מה שצריך לדעת על תביעה ייצוגית
תביעה ייצוגית, היא המכשיר היחיד העומד בידי הצרכן הקטן במאבקו נגד עוולות שנגרמו לו על ידי התאגידים הגדולים והרשויות.
תביעה ייצוגית
היא תביעה פרטית של אדם, אשר משותפת
לציבור רחב ורשאי להגיש אותה כל מי
שיש לו עילת תביעה אישית לפגיעה בו
ובציבור הרחב.
הגשת תביעה ייצוגית מוסדרת כיום
באמצעות מספר חוקים שקבעו כי כל אדם
יכול להגיש תביעה שכזו.
כך למשל, צרכן שהוטעה על ידי ספק בקשר
למוצר מסוים טרם רכישתו, יכול להגיש
תביעה ייצוגית על פי חוק הגנת הצרכן
כנגד הספק, בשם קבוצת הצרכנים שהוטעתה
באותו אופן על ידי הספק.
התביעה
הייצוגית נועדה ליצור מכשיר אכיפה
אזרחי- פרטי, במיוחד לגבי מקרים בהם
הנזק שנגרם לפרט הוא זעום ואינו מהווה
תמריץ עבורו לנקוט בהליך משפטי, או
כשהנזק שנגרם לו הוא משמעותי, אך
נקיטת ההליך המשפטי כרוכה בהוצאות
גדולות ובהשקעת מאמצים שיש בהם לרפות
את ידיו.
התביעה הייצוגית נועדה להמריץ יוזמות
פרטיות של הגשת תביעות לצורך קבלת סעד
ראוי לכל חברי הקבוצה שנפגעו, ובכך,
ליצור את האכיפה הנדרשת לטובת הפרט.
ניתן להגיש תביעה ייצוגית גם נגד
גופים פרטיים, בתנאי שהמכנה המשותף של
התביעה רלוונטי ללקוחות רבים של אותו
גוף פרטי.
שימוש רחב בתביעה הייצוגית יגרום לכך
שגופים כלכליים במשק ואף רשויות
שלטוניות, ישקלו היטב את מעשיהם
ויטיבו את נורמות ההתנהגות כלפי
הציבור.
הצרכן יכול
להגיש תביעה ייצוגית על כל עוולה
שמקנה לו תביעה אישית.
לדוגמה: הטעייה במחיר, הטעייה באיכות
מוצר, פרסום מטעה ושגוי, גביית יתר של
תשלום בכל תחום, מוצר שגורם נזק, מטרד
לציבור, חיובים שגויים, נזק שנגרם
כתוצאה משירות, אי קיום התחייבויות
לציבור ועוד.
בהגשת תביעה
ייצוגית נדרשת הוכחה שיש עניין עובדתי
ומשפטי הנוגע לתובעים, תום לב של
התובע ובסיס סביר להגשת התביעה (עילה
ראויה).
כשמדובר בתביעה ייצוגית, בית המשפט
בוחן את הראיות בקפידה רבה בהשוואה
לתביעה רגילה. גם סכום התביעה צריך
להיות מידתי ולא גבוה בהפרזה, כיוון
שאז בית המשפט מפנה להגשת תביעה
פרטנית.
כאשר תביעה
מאושרת על ידי בית המשפט כתביעה
ייצוגית, כל אחד אשר מתאים להגדרת
הקבוצה שבשמה הוגשה התביעה, יכול
לראות עצמו כחלק מהתובעים, גם אם הוא
לא התובע הייצוגי עצמו.
ניתן ללמוד על כך מהעיתונות (ידיעות
שמתפרסמות על אישור תביעה כייצוגית)
ובמקביל, מחויב בית המשפט לפרסם מודעה
בעיתונות בה הוא מודיע לציבור הרחב
שהתביעה אושרה כתביעה ייצוגית.
מי שייך
לקבוצה התובעת?
ההשתייכות לקבוצה היא נסיבתית.
לדוגמה: במקרה שבית המשפט אישר תביעה
ייצוגית נגד בנק מסוים על גביית עמלות
עודפות בין השנים 2002-2004,
הוא למעשה מגדיר גם את קבוצת הלקוחות
אשר מהם נגבתה עמלה עודפת בין השנים
הללו.
מי שבשנים הללו היה לו חשבון באותו
בנק - הרי שהוא שייך לקבוצה התובעת.
מה צריך לעשות
מי ששייך לקבוצה התובעת?
ישנן שתי אפשרויות. הראשונה, לא לעשות
כלום ומה שיחול על קבוצה יחול גם על
שאר האנשים.
האפשרות השנייה היא להודיע לבית המשפט
בכתב, בתוך 45 יום ממועד פרסום המודעה
בעיתונות, על סירוב להיכלל בתביעה
הייצוגית וכי פסק הדין שיינתן בבוא
היום לא יחייב את מי שאינו מעוניין
בכך.
מדוע לסרב
להיכלל בקבוצה?
יתכן שפסק הדין יקבע כי הפיצוי לו
זכאי כל לקוח שהבנק גבה ממנו עמלות
עודפות, מגיע לסכום של 150 שקל לכל
תובע בתקופה האמורה.
יש מי שעבורו מדובר בסכום קטן ומיותר,
אך יש גם מי שבשנים הללו, היה לו עסק
גדול ורווחי עם תזרים מזומנים גדול,
ומבחינתו מדובר בגביית עמלות
הנאמדות בעשרות אלפי שקלים.
כך ניתן למצוא לקוח שאינו מעוניין
בסכום שייפסק לכל אחד, אלא יעדיף
להגיש תביעה נפרדת במקום להסתפק בחלק
היחסי הקטן, כפי שנפסק בבית המשפט.
איך מקבלים את
הכסף?
להעברת הכסף דואג בית המשפט ונציג של
היועץ המשפטי לממשלה, מעורב ומפקח על
התהליך.
על בית המשפט להורות לבנק להחזיר לכל
אנשי הקבוצה את חלקם היחסי. במקרה של
אי קבלת הכסף, רשאי מי מחברי הקבוצה
לפנות לעורך הדין שהגיש את התביעה
הייצוגית, והוא מחויב לעזור בקבלת
הכסף כפי שנקבע בפסק הדין.
חשוב לדעת כי על הבנקים, או על כל גוף
נתבע אחר, לא חלה חובת דיווח לאזרחים
הרלוונטים- גם אם אלה אינם נמנים על
הקבוצה.
בית המשפט הוא היחיד המוסמך להודיע
לאזרחים באמצעות פרסום בעיתונות, את
החלטתו בתביעה ייצוגית.
כאשר התביעה הייצוגית היא נגד חברה
ציבורית, מחובתה של החברה לצאת בהודעה
מסודרת לבורסה.
עו"ד ארנון
גרפי, מתמחה בתביעות ייצוגיות ולשעבר
יו"ר הוועדה בלשכת עוה"ד