תגיות לעמוד: עורך דין עורך דין דיני אינטרנט עורכי דין לשון הרע זכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"ד תקנון גילוי נאות הוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi  תקשורת בית משפט גביית חובות פשיטת רגל

בבית משפט השלום                                                                                  ת.א. 09/________

בתל       -        אביב

המבקשת:                   גב מורן חזן ת.ז.

            (התובעת)                                           

באמצעות באי כוחה, עורכי הדין נועם

קוריס ו/או שביט עמרם ו/או גיא תותי

ו/או דלית ברנר אוליצקי ו/או אח'.

                                                מרח' פינסקר 21 תל אביב

                                                ת.ד. 6210, תל אביב 61061       

                        טל': 077-7060058, פקס': 077-77060059

                                     - נ  ג  ד  - 

הנתבעים :                   1.         אקוויטי 5 בע"מ ח.פ. 514066323

                                                רח' גשר העץ ,30 אזור התעשייה עמק חפר.

2.                  מר עומר עידו ת.ז. 031585474

            רח' אבן עזרא 9, נתניה 42326

3.                  מר ניב רבי ת.ז. 043493675

            רח' ארלוזורוב 26, חדרה 38222

4.                  מר מוטי קרייסברג ת.ז. 061265765 

            רח' הקנה 8, חדרה 38245

5.                  מר אסף חמו

בקשה בכתב:               תביעה ייצוגית, לפי (חוק התקשורת (בזק ושירותים)

                                    (תיקון מס' 40),   התשס"ח 2008)

סכום הבקשה:              1,000,000 ₪

תביעה אישית:             5,000 ₪

בקשה לניהול תביעה ייצוגית

                                                ס' 3(א) לחוק התובענות הייצוגיות

משלוח הדואר הפרסומי בניגוד לחוק התקשורת כאמור בתביעת המבקשת, התבצע על ידי המשיבים לרשימת נמענים ארוכה ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לברר את תביעת המבקשת כתובענה ייצוגית.

1. חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 40), התשס"ח 2008 (להלן: חוק הספאם" ו/או "חוק התקשורת") צירף תובענות המוגשות בגין ספאם אל רשימת התביעות הכשירות להיתברר כתובענות ייצוגיות וקבע, כי:

2.                 ס' 1 לחוק התובענות הייצוגיות מגדיר, כי מטרת חוק התובענות הייצוגיות הנה:

3. תביעת המבקשת המצורפת כחלק בלתי נפרד מבקשה זו מלמדת, כי הנתבעים שלחו הודעות דואר פרסומי לתובעת ולנמענים נוספים, בניגוד ל"חוק הספאם" ואף סירבו לחדול מלשלוח לתובעת את הודעותיהם הפרסומיות ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים בפיצויי ללא הוכחת נזק בסך של 1,000 ₪, כאמור בחוק, לכל משלוח בניגוד לחוק.

4. נזכיר, כחוק התקשורת לאחר התיקון קבע, כי על בית המשפט לעודד את הנמענים לאכוף את זכויותיהם, כאשר ס' 30 א(א)(י)(3)(ב) קובע במפורש, כי בית המשפט ישקול בין שיקוליו את: "(ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו".

5. המחוקק גם, מתוך ידיעה שההודעות המטרידות אינן גורמת נזק הניתן לכימות כספי אך עלולות וגורמות לבזבוז זמן ארוך של איתורן, זיהוין, אצל הציבור הרחב, כהודעות ספאם ומחיקתן, קבע כי בית המשפט:

"לא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה".

6. עצם הכללים הקבועים בחוק הספאם (פיצויי ללא הוכחת נזק בסך נמוך יחסית 1,000 ₪ וקביעה, כי אין להתחשב בגובה הנזק) מלמדים על חקיקתו של חוק הספאם, כחוק שלגביו נכון בדרך כלל לדון בתובענות, כתובענות ייצוגיות.

7. גם עיון בפרוטוקול של ועדת המדע והטכנולוגיה מיום  26.7.05 (גב' מירב ישראלי), מצ"ב ומסומן 1'  מלמד על שעוד בדיוני וועדות הכנסת בהצעות החוק השונות, שהועלו בנושא איסור משלוח דואר זבל, הובא בחשבון, כי:

"הנושא של הסנקציות זה נושא חשוב. הסנקציות כרגע שמוצעות בהצעה הממשלתית שזה יהיה עבירה פלילית לנהוג בניגוד להסדר שנקבע, פלוס אחריות אישית על מנהלים, מה שנהוג. מה שהם   קבעו עוד שזה יהיה עוולה בנזיקין ותביעה ייצוגית, שזה אומר שהצרכן הקטן ילך בתביעה ייצוגית  ורק גופים מסחריים יותר גדולים שייגרם להם נזק יותר גדול, בעצם יוכלו ללכת במסלול הנזיקי הרגיל. "

8. תצהיר מטעם המבקשת מצורף כחלק בלתי נפרד מבקשה זו.

הגדרת התביעה הייצוגית

9. עילת התביעה של המבקשת, מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת נמעני הדואר הפרסומי האסור, של המשיבים.

10. קביעה בתביעת המבקשת, כי הנתבעים הפרו את הוראות חוק הספאם, ושלחו ו/או לא מנעו שליחה של דברי דואר פרסומי אסור, ללא הסכמת הנמענים, ואפילו לאחר שנמענים סירבו במפורש לקבל מהם דואר פרסומי, יש בה בכדי להכריע לטובת כלל חברי הקבוצה אותם מבקשת התובעת לייצג, כתובעת מייצגת.

11. ניהול התביעה על ידי התובעת כתובעת ייצוגית, יהיה יעיל והוגן בנסיבות העניין, על ידי המבקשת אשר החליטה בתום לב, לפעול למען מניעת ההטרדה מציבור נמענים רחב, תוך עשיית מעשה לשם זיכויי ציבור קורבנות הספאם ששלחו הנתבעים, בפיצוי המגיע לו, על פי דין.

12. ראוי להדגיש, כי בכל מקרה ניהול הליך נפרד עבור כל נמען ונמען, יהיה קשה ומסורבל- תוך שעלויות ניהול ההליכים בנפרד לגבי כל נמען, עלולות להיות בלתי משתלמות עבור כל הצדדים, עד כדי סרבול ומניעה בלתי צודקת מהנמענים – מלממש את זכויותיהם על פי מטרות החוק.

13. מאותן הסיבות עולה, כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין וניהול התובענה בגין משלוחי דברי הפרסומת האסורים, יהיה לטובת כלל הצדדים, והציבור כולו.

14. דיון בתביעת המבקשת, כתביעה ייצוגית, לאור נכונותה לנקוט מהליכים לצורך אכיפה אזרחית, לטובת קבוצה רחבה, מבסס את היסוד הסביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.

15. המצב המשפטי, העילות והסעדים, משותפים כאמור, לכל חברי הקבוצה, נמעני ה-  SMS  (מסרים קצרים) ששלחו המשיבים, בניגוד להוראות הדין.

המצב המשפטי      

1.           ס' 30 (א)(א) לחוק התקשורת מגדיר : "דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

2.           דבר פרסומת באמצעות SMS (מסרון) מוגדר: "הודעת מסר קצר" – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;

3.            החייבים על פי חוק הספאם, היינו המפרסמים מוגדרים: "מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר.

4.           חוק הספאם, בא למנוע את ההטרדה הכרוכה במשלוח דואר פרסומי מסחרי והאיסור על המשלוח מעוגן בו כדלקמן:

"30(א)(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".

5.           חריגים לאיסור על משלוח דברי הדואר הפרסומי מצויים בחוק ומתייחסים למקרים בהם הנמען ביקש בצורה פוזיטיבית לקבל את דברי הדואר הפרסומי, או למקרים בהם הנמען הנו לקוח המפרסם, אשר, על אף שהודע לו שישלחו אליו הודעות דואר פרסומיות וכן הודע לו שהוא רשאי לסרב לקבלן, העדיף שלא לסרב לקבל את ההודעות והסכים בכך (פאסיבית), לקבל את דברי הפרסומת.

6.           המחוקק הגביל את החריג השני כאמור, וקבע שהחריג יתקיים רק במידה והנמען מסר מדעת את פרטיו לצורך קבלת הדואר הפרסומי, ובעת שנמסרו הפרטים של הנמען על ידו, ניתנה לו הודעה על הזכות שלא לקבל את דברי הדואר הפרסומי וכן הזדמנות בכל עת, לחדול מלקבל דואר פרסומי.

7.           המשיך המחוקק והגביל, גם את תוכן ההודעה אותה רשאי מפרסם לשלוח, בפרסומות הנשלחות באמצעות האי מייל או פקס הגביל המחוקק את המפרסם ובמגוון דרכים רחב ובהודעות פרסומיות הנשלחות באמצעות "מסר קצר" הגביל המחוקק את המפרסם בצורה פחותה, תוך שקבע, כי:

"30(א)(ה)(2)  על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב."

8.           המחוקק הקפיד, על שמירת זכותו של הנמען להודיע על סירובו להמשיך ולקבל הודעות דואר פרסומי, תוך שחייב את שולח ההודעה לציין את זהותו בהודעה.

9.            את החומרה בה רואה המחוקק בהימנעות ממילוי דווקני אחר הוראות החוק, ניתן ללמוד מהגוון הפלילי שמקבלים הדברים, כאשר המפרסם נמנע ממילוי דווקני אחר ההוראות:

"30(א)(ו)(2)  מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין."

10.       את האחריות על משלוח דברי דואר פרסומיים אסורים, מטיל המחוקק על קשת רחבה של בעלי תפקידים בתאגידים העוברים על החוק, כדלקמן:

"(ח)      מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד )בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו."

11.        סעיף 30 לעיל לחוק התקשורת קובע גם, כי המדובר הוא בעוולה אזרחית על פי דיני הנזיקין, תוך קביעה לגבי פיצוי ללא הוכחת נזק:

"30(א)(י) (1)  שוגר דבר פרסומת ביודעין   בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה."

12.           השיקולים לקביעת גובה הפיצוי, אותם על בית המשפט לשקול, הנם:

"30(א)(י) (3)  בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:

(א)       אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(ב)       עידוד הנמען למימוש זכויותיו;

(ג)       היקף ההפרה"

13.        בכדי להקל על נמען להצליח בתביעתו כנגד מפרסם, הפך המחוקק את נטל ההוכחה, תוך שקבע חזקות בעניין, כדלקמן:

" (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת"

חברי הקבוצה

14.        המשיבים שלחו דואר פרסומי, בניגוד לתנאי חוק הספאם, ללא נטילת רשות, ללא מתן אפשרות הסרה, ותוך הטעייה, לרשימת נמענים.

15.        העתקים מהודעות פרסומיות שנשלחו לנמענים ללא הסכמתם, מצורפים כנספחים 1א' – 1ה'

16.       בית המשפט מתבקש להגדיר, כי חברי הקבצה שיהיו מיוצגים בתביעת המבקשת, על פי ס' 10 לחוק התובענות הייצוגיות יהיו כדלקמן:

           "כל נמעני הודעות המסר הקצר שנשלחו לשם פרסום פאב הזיגוטה"

17.        נזכיר, שמתביעת המבקשת עלתה תמונה על פיה, המשיבים נהגו ונוהגים לשלוח דואר פרסומי, על מנת להוציא מהנמענים כספים, וזאת מבלי לקבל את הסכמתם ומבלי לאפשר להם לסרב למשלוח

18.       ההודעות הפרסומיות של המשיבים, נשלחו על פי הערכת המבקשת בעשרות אלפי מקרים, למאות נמענים.

19.        לאור האמור ועד לקבלת המספר המדויק של הנמענים שקיבלו הודעות פרסומיות ללא הסכמתם, במסגרת הליכי גילוי המסמכים, תעריך המבקשת את מס' חברי הקבוצה, בכ-  150 נמעני הספאם, של המשיבים בלבד, והיא שומרת על זכותה לעדכן את מס' הנמענים וסכום הפיצוי הכולל, בהתאם לנתונים נוספים שיתקבלו.

20.        האינטרס של הציבור בכללותו תואם את טובתם של כלל הצדדים, שיופסקו משלוחי הפרסומות האסורים ללא הסכמה, ויינתן פיצוי מתאים לכלל חברי הקבוצה שהוטרדו על ידי הספאם שהנתבעים הפיצו.

21.        בירור והכרעה בדרכם של המשיבים לשלוח הודעות פרסומיות, בכדי להוציא כספים מנמענים ללא הסכמתם, ומבלי שתינתן להם אפשרות מספקת לסרב, תספק לבית המשפט הנכבד גם תשתית מספקת, על מנת לקבוע את גובה הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה, המוערך ב 1,000,000 ₪ - לפי הסעד הקבוע, ללא הוכחת נזק.

הסעדים

22.       בהתאם לחישוב, על פיו שלחו הנתבעים לפחות 1,000 הודעות בניגוד להוראות חוק התקשורת, אל חברי הקבוצה, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לנתבעים לשלם לחברי הקבוצה סך כולל של 1,000,000 ₪, שיחולקו כפיצוי לנמעני דואר הזבל כאמור.

           מצ"ב סיקור ynet מסומן 6'

23.       בית המשפט הנכבד מתבקש לאסור על הנתבעים לשלוח הודעות פרסומיות נוספות לחברי הקבוצה, ככל שחברי הקבוצה (כל אחד בנפרד), לא ייתנו את הסכמתם המפורשת לקבלת דברי דואר פרסומיים מהמשיבים.

24.       בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על כל סעד שיראה לו צודק ונכון בנסיבות העניין.

סוף דבר

25.       בהתאם לאמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות, כי המבקשת תשמש כתובעת מייצגת וכי התביעה שהגישה במצורף לבקשה, תתנהל בדרך של תובענה ייצוגית.

26.       בית המשפט מתבקש להשית על הנתבעים ביחד ולחוד את הסעדים שהתבקשו בפרק הסעדים ולהורות להם לחדול ממשלוח הודעות פרסומיות, ללא הסכמת הנמענים.

כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין של המבקשת, בצירוף מע"מ.

שביט עמרם, עו"ד                                                                     דלית ברנר – אוליצקי, עו"ד

                                        נועם קוריס ושות' – עורכי דין

                                                בא    כח   המבקשת